לפני 6 שנים. 3 בנובמבר 2018 בשעה 7:22
אנשים נלחמים באנשים,
למען ההם,
למען השם,
למען מה שצודק.
הם פוגעים,
הם נוגעים,
הם קמים ונופלים,
הם יודעים!
הם יודעים
מה נכון,
מה צריך,
מה עושה מחאה.
ובתוך כל זה אין שקט,
אין שלווה,
אין יופי ואין אהבה.
יש יופי באחדות,
בתחושת הפשטות,
בהבנה שכל אחד בצבעו נפלא.
שיש מקום לכולם,
כאן אצלנו בעולם.