נחשפתי אתמול בפריים טיים מול כל עם ישראל,
אני סוטה ואני גאה,
אני אמא, אני אדם עובד ומתפקד ויש לי צרכים ורצונות שונים,
אני לא פוגעת באף אחד כדי לבוא על סיפוקי,
אני פשוט אני.
הבת שלי כאן איתי, צפתה בכתבה וביקשה שלא נדבר עליה. אני מכבדת מאד את רצונה לא לקחת חלק במקום שמדבר על הרגלי המין של אמא שלה מול כל האומה.
זה בודאי מביך.
תודה לכל אנשי הקהילה ואפילו כמה מהעבודה שציינו שראו והחמיאו על השירות הטוב שזה עשה.
זוהי משנתי ואני מוכנה לחלוק אותה עם כל מי שמוכן להקשיב.
בעניין הזה אין הבדל בין שיח עם כתבת או עם קולגה בעבודה.
חשוב קודם כל שאנחנו נבין שאנחנו אומנם מיוחדים, אבל לא מאד שונים.
מעבר לבדסמ יש חיים שלמים.
יש לנו זכות לורסטיליות וחשיבה חופשית,
כמובן בהנחה שאנחנו לא פוגעים בדרכנו באף אחד.
תודה על הזכות לייצג, להוות חוד חנית.
אני ממשיכה לעשות מתוך אמונה בזכות האדם לאהבה ללא כל הבדל על נטייתו ו/או שונותו בכל רובד.
רק אהבה ומוזה טובה לכולנו.
