המוזה שלי

בעקבות פוסט שעלה באחת הקבוצות אני משתפת משלי.

לפני שנים הצטרפתי לקהילת הבדסמ, קהילה של אנשים כמוני וכמוך שמאמינים שזכותם לאהוב שונה.
מתוך כבוד ואחריות לאדם שמולם, מתוך רצון אמיתי לקיים דיאלוג מפרה ומצמיח.
חמישים גוונים הביא גל של מתעניינים חדשים ואפשר להבין שלחלק מהותיקים זו מרגישה פלישה לעולם שהיה קשה מאד לבסס מול חברה פוריטנית ושיפוטית.
אבל אל לנו לשכוח שבמקום שאין התפתחות ולמידה בתנועה נוצר נמק.
כלום לא מתפתח באדמה שלא הופכים כדי להכניס בה חמצן.
אז בצד הכבוד לזקני השבט, אני ממליצה לכולנו לקבל באהבה את הבאים בשערי עולם הבדסמ.
הרי כל אחד מאיתנו היה פעם במקומם.
חסר נסיון, חסר בטחון ולגמרי זקוק להכוונה.
בואו נהיה אנחנו השינוי אותו נרצה לראות.
רק אהבה לכולנו.