סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

המוזה שלי

רגעים של אושר אהבה ושלמות.
לפני 5 שנים. 7 באוגוסט 2019 בשעה 7:09

בשני האחרון, אני מגיעה מחויכת אל מיקום המאנצ', נרגשת מעוד ערב נפלא בחברת סוטים אהובים,

בדיוק מול פתח הפאב מנצנצת חניה פנויה. 

עד כאן הכל נפלא, נכון? 

 

אז זהו...שלא. 

 

שני נשלטים, בחור ובחורה ששייכים לזוג חברים שלי, עומדים ושומרים בגופם על החנייה הנכספת, קולרים לצווארם. 

אני עוצרת לידם, 

מביטה במבט הכי קשוח שהצלחתי לגייס,

שניהם מחייכים אלי במבוכה. 

אין לכם בושה, הא???? אני שואלת כשהם נטועים שם ללא תזוזה. 

"אין בעיה אהובים, אני אוסרת עליכם כניסה לסדום ולמוזה!"

כמובן שגם זה לא עזר,

אני מושיטה לעברם אצבע משולשת ומחפשת לי מקום חניה אחר. 

 

עכשיו תאמרו לי סוטים יקרים,

לו היו אלו ונילים רנדומליים, 

הייתי יכולה לדרוס אותם, להכות אותם או לקלל נמרצות. 

ומה ניתן לעשות כאשר כבוד בין שולטים, גובר על טובתי האישית? 

😂😂😂😂

כמובן שסיפרתי לזוג החברים שנקרעו מצחוק. 

teller - לא הייתי זז גם אם הייתי דורסת אותי(:
לפני 5 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י