חזרתי מהסופר, קניתי מלא טעימים לשבת.
הגדולה הזמינה את החבר בפעם הראשונה הביתה וההתרגשות גדולה.
בזמן הקניה כשאני מנסה לתכנן תפריט, נכנס הומלס לסופר, כן נו, קודם ישב בעילבונו ליד העגלות בחוץ.
בעודי ממתינה לעוד גבינה משובחת הנחתכת עבורי, הספיק הבחור לשפוך קפה על רצפת הסופר ולהתפשט חלקית.
מהלך שזיכה אותו בצרחות וליווי צמוד עד ליציאה חזרה לפינה הקטנה שלו בחוץ.
ולמה אני משתפת בהנחה שהגעתם עד לכאן?
כדי לספר לכם וגם לי, כמה הבחירות שלנו מהותיות.
גם הוא שימח אמא שכרעה ללדת.
אולי אפילו צילמו לו את החיוך הראשון.
אני לא יודעת מהן ההזדמנויות שעמדו לו בראשית דרכו,
אבל אני לגמרי יודעת שהבחירה היא לא תמיד בין רע לטוב.
לעיתים היא פשוט בין רע ורע פחות.
אז נצלו כל רגע להודיה על הקיים,
חבקו את הקרובים אליכם וזיכרו שבכל רגע נתון יכולנו אנחנו להיות הוא.
תודה על רגעי אהבה בחיי,
תודה על המבחנים שלעיתים נראים בלתי נסבלים,
תודה על הזכות לבחור בחיים 💓
סופשבוע קסום לכולנו.
