שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומני מרלין

לא נרדמת בלילה. הגוף כואב. הגוף רוצה שיגאלו אותו מהכאב. שיקשרו אותו חזק ברצועות עור לקיר, למיטה, לתקרה. שישרטו אותו חזק. שינשכו את הבשר. שיירד דם מהנשיכות. שיצבטו חזק את הפטמות. שיחזקו את הקשר של רצועות העור. שיכאב יותר. הגוף צריך מענה לייסוריו. שהרצועות יכאיבו ויכאבו ויקרעו את הבשר וירגיעו את התשוקה הבוערת בתוכו. שימשכו חזק בשיער. שידיים ייגעו בו ויעברו על העור המשתוקק למגע זר, למגע לא מוכר.
הידיים יתנפלו על הגוף. לא יתנו לו מנוח. אווי כמה הגוף רוצה שיחדרו אליו. שייכנסו אליו. להרגיש זין עמוק עמוק וחזק חזק. שיזיינו את הגוף כמו שצריך. שידפקו אותו חזק וישרטו את הגב תוך כדי. העונג והכאב ישתלבו זה בזה.
לפני 11 שנים. 3 באוגוסט 2012 בשעה 1:03

רטובה כל כך. איך אירדם?
רוצה עבד נרצע שישרת את גופי. שאעשה בו כרצוני. לדרוך עליו בנעלי עקב אדומות שפיציות. לנעוץ אותן עמוק בחזה. להביא לפיו שילקק את השפיץ. שייהנה מהליקוק. מהטעם של הנעלים שדרכו על גופו לפני דקה. שילקק את גופי. את שדיי. את צווארי. את בטני. את ירכיי. שילקק את כולי. שילקק בין הרגליים שלי. שיירד לי. שילקק את הכוס הרטוב שלי. שיענג אותי. שלשונו תעבור ותישאר שם. זהו עבד נרצע. שם תישאר הלילה. תרד לי ותרד לי עד שלא תרגיש את לשונך יותר ואני אגמור ואגמור ואתה לא תפסיק. לא תפסיק לרדת ותגמור מהעונג שאתה גורם לי.

הולמס​(שולט) - את מאד ברורה ברצונותייך.
וזה דבר ראוי וחיובי.
לפני 11 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י