בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומני מרלין

לא נרדמת בלילה. הגוף כואב. הגוף רוצה שיגאלו אותו מהכאב. שיקשרו אותו חזק ברצועות עור לקיר, למיטה, לתקרה. שישרטו אותו חזק. שינשכו את הבשר. שיירד דם מהנשיכות. שיצבטו חזק את הפטמות. שיחזקו את הקשר של רצועות העור. שיכאב יותר. הגוף צריך מענה לייסוריו. שהרצועות יכאיבו ויכאבו ויקרעו את הבשר וירגיעו את התשוקה הבוערת בתוכו. שימשכו חזק בשיער. שידיים ייגעו בו ויעברו על העור המשתוקק למגע זר, למגע לא מוכר.
הידיים יתנפלו על הגוף. לא יתנו לו מנוח. אווי כמה הגוף רוצה שיחדרו אליו. שייכנסו אליו. להרגיש זין עמוק עמוק וחזק חזק. שיזיינו את הגוף כמו שצריך. שידפקו אותו חזק וישרטו את הגב תוך כדי. העונג והכאב ישתלבו זה בזה.
לפני 12 שנים. 21 באוגוסט 2012 בשעה 12:15

הלילה ישנתי. התמוטטתי מעייפות וישנתי חזק כמו אבן. כלום לא היה מעיר אותי. מזל
שיש גם לילות כאלה. שאפשר פשוט להתמוטט מעייפות ולהירדם בלי לחשוב ולחשוב
ולחשוב ולחשוב. בלי להתייסר בכאבי הגוף. בלי לחכות שהכאב יעבור והעייפות תגבר עליו
ותנצח אותו ותשאיר אותו מאחור.
מזל שהגיעה ההתמוטטות הזו כי באמת שלא היו לי כוחות. הייתי כל כך עייפה וחלשה
ומיואשת

ובלילה חלמתי. אני זוכרת בקווים כלליים ואני זוכרת שהאורגזמה הייתה טובה.
זה היה משחרר בחלום. זה היה ממש טוב.
זיינתי בחור אחד מהעבר כמו שצריך.
אני זוכרת אותי עולה ויורדת על הזין שלו.
את ההרגשה הנעימה שהתפשטה בגופי.
ואת זה שזה נמשך הרבה זמן. הוא נתן לי לרכב עליו כמה שרציתי
צחק שראה כמה זמן זה נמשך.
וככה בחלום בלילה רכבתי עליו וסיפקתי את עצמי
וככה קמתי. אז היום התחיל די טוב
נראה מה יהיה בלילה




להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י