יומני מרלין

עד עכשיו כתבתי בעיקר על מה שהייתי רוצה שיעשו לי.
על איך אני משתוקקת שיקשרו אותי חזק, שיצליפו בי, שיענו את גופי ויספקו אותו.
אבל האמת היא שאני מאוד אוהבת להיות השולטת.
לעשות עיניים זה אחד הדברים שאני הכי אוהבת לעשות.
לעמוד מול גבר ולראות איך הוא מסתכל על גופי ולראות את המחשבות המלוכלכות שעוברות לו בראש.
כמעט לשמוע אותו אומר ״אויי.. מה הייתי עושה לה״
לשלוט בקצב
להתפשט לאט ואם הוא ממהר מדי לעצור אותו.
להחליט בשבילו מה עושים.
לכוון את ידיו עליי. לכוון את שפתיו. לומר לו מה לעשות לי.
למשוך את הרגע. למתוח את הרגע.
כי הרגעים הללו של הציפייה והתשוקה רק מעצימים את הרגשות שמתפוצצים אחר כך
ואין על הפיצוץ הזה. פשוט אין עליו.
לשגע גבר וליהנות מהחום שמשתלט על גופו.
לזיין מישהו. פשוט לזיין אותו.
כמו שגברים עושים בדרך כלל. אז לזיין מישהו.
אפילו שאני אישה - זה לא אומר שאני לא יכולה לזיין מישהו.
ועשיתי את זה.
וזה היה טוב.

אבל עכשיו אני כל כך חלשה שקשה לי.
קשה לי כרגע לכתוב על פנטזיית השולטת.
קשה לי כי אני רוצה שיענישו אותי. אני רוצה שיכאיבו לי.
כי מגיע לי שיכאב לי. כי מגיע לי עונש.
כי אני שונאת את עצמי עכשיו.
כי לא בא לי כלום.
כי אני רוצה שייכאב לי פיזית כדי שארגיש משהו.
אני מרגישה כל כך ריקה מבפנים עכשיו.
נזכרתי פתאום עכשיו בבחור ששיגעתי אותו.
הייתי מבוגרת ממנו בכמה שנים וזה הדליק אותו ברמות.
וואי איך ציוויתי עליו לעשות דברים והוא הקשיב לי ועשה כדבריי.
זה היה טוב.
לא יודעת למה נזכרתי בזה פתאום.
פתאום המחשבה הזו הגיעה אליי בהפתעה.
בלי קשר לכלום.
אבל זה טבען של מחשבות.
חבל שהן לא מפתיעות אותי לטובה ובדרך כלל רק חופרות בתוך עצמן לרעה.


ואולי נזכרתי בזה מקודם, ברחוב, כדי שלא אסיים את הפוסט הזה
במילות דיכאון ושיהיה לי משהו נוסף לכתוב. אבל הנה.
אני חושפת קצת רגשות.
כתבתי כבר בפוסט הכמעט מצונזר שלי ואני כותבת שוב.
אני עושה את הצעדים הקטנים שאני יכולה.
וכותבת כמה רע לי.

מעט אומץ - כל הכבוד. אני גאה בעצמי. אני יודעת כמה זה קשה לי.
מילת נחמה במדבר השומם.



אז??? נלך לישון??
לא בא לי.
רק המחשבה להיכנס למיטה ולנסות להירדם מדכאת אותי
אוףף. למה צריך לישון בלילה? למה אי אפשר לישון בצהריים?
גם ככה חם בצהריים ואחרי ארוחת צהריים כולם עייפים ורדומים.
אין היגיון בשנת לילה

אבל עדיין אני חייבת ללכת לישון כי אני חיה במציאות העגומה הזו
שערים בבוקר וישנים בלילה
איזה תענוג זה היה אם אפשר היה להחליף ביניהם..
פשוט תענוג

לילה טוב