בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומני מרלין

לא נרדמת בלילה. הגוף כואב. הגוף רוצה שיגאלו אותו מהכאב. שיקשרו אותו חזק ברצועות עור לקיר, למיטה, לתקרה. שישרטו אותו חזק. שינשכו את הבשר. שיירד דם מהנשיכות. שיצבטו חזק את הפטמות. שיחזקו את הקשר של רצועות העור. שיכאב יותר. הגוף צריך מענה לייסוריו. שהרצועות יכאיבו ויכאבו ויקרעו את הבשר וירגיעו את התשוקה הבוערת בתוכו. שימשכו חזק בשיער. שידיים ייגעו בו ויעברו על העור המשתוקק למגע זר, למגע לא מוכר.
הידיים יתנפלו על הגוף. לא יתנו לו מנוח. אווי כמה הגוף רוצה שיחדרו אליו. שייכנסו אליו. להרגיש זין עמוק עמוק וחזק חזק. שיזיינו את הגוף כמו שצריך. שידפקו אותו חזק וישרטו את הגב תוך כדי. העונג והכאב ישתלבו זה בזה.
לפני 12 שנים. 5 בספטמבר 2012 בשעה 21:13

כתבתי עכשיו שני פוסטים קצרים כדי שהם ירגיעו אותי. כדי שאוכל להירדם.
זה לא עזר.
אני עדיין רטובה וחרמנית.
רטובה ורוצה לענג את הכוס שלי.
רוצה שהוא יהיה מאושר. כשהוא מאושר גם אני מאושרת.
מרחפת לי באוויר. שטה על ענני צמר ורגועה.
הכוס שלי רוצה להתענג. זה כל מה שאני חושבת עליו מאז שגיליתי את חדוות הגוף
הוא רוצה שיטריפו אותו
נשיפות חמות עליו. מגע לשון עליו. תחושת זין עליו. בתוכו.
רפרוף שפתיים. רפרוף צעיף עליו. רצועת עור עליו. ענבים קפואים עליו.
רק שיהיה מעורב מגע.

Mister.Big​(שולט) - מרלין. את מתארת בהפוך את הזין שלי שלא נח ולא נרגע לעולם וזה כבר מטרד רציני אולי אנחנו צריכים לנסות להיגאל ביחד
לפני 12 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י