יומני מרלין

אחרי שהאקס המיתולוגי עלה בטיפול
אני חושבת עליו יותר
יש לי תקופות שאני לא חושבת עליו ויש תקופות שאני חושבת עליו הרבה
אתמול דפדפתי באלבום הקטן שלי
בתמונה הוא עומד מול המצלמה רציני
לא מחויך כאילו הוא יודע שככה אני צריכה לזכור אותו
צילמתי אותו עוד לפני שידעתי שיהיה משהו בינינו
כשהיינו ידידים
הוא היה הידיד הראשון שלי, הוא היה הראשון שלי
הוא היה הגבר הראשון שראה אותי עירומה
ולהתפשט מולו או יותר נכון כשהוא הפשיט אותי
זה היה טבעי ובכלל לא התביישתי
כשהוא נגע בי בפעם הראשונה נגיעה מעבר לידידות
רעדתי
הוא לא עשה יותר מדי רק ליטף אותי בעורף ובצוואר
ואני הצטמררתי למגעו
ומאז רק רציתי שיגע בי
רק להרגיש אותו
לא משנה איך
התשוקה השתלטה עליי
איתו הרגשתי את תאוות הבשר
לא נמשכתי ככה בטירוף הזה לאף אחד אחר
התאהבתי בו
נואשות
הייתי עושה בשבילו הכל והוא ידע את זה
והוא ניצל את זה
והוא דיבר עליי ואמר דברים מגעילים
אני לא יודעת מה כי חסכו ממני אותם
פעמים רבות חשבתי על זה ורציתי לדעת
והסקרנות פיעפעה בי
אבל לא הסכימו לומר לי ואמרו לי שעדיף שלא אדע
אחרי שהכל נגמר ראיתי אותו כמה פעמים וברחתי משם
הוא בטח קלט אותי
פעם אחת הייתי קרובה לראות אותו בפאב
חבר שלו אמר לי שהוא שם
ואז אמר לי שאני רועדת
ואני ברחתי משם כל עוד נפשי בי
לא הייתי מסוגלת לעמוד מולו ובפניו
לא הייתי חזקה מספיק ואני חושבת שאני עדיין לא
אפילו שעברו הרבה שנים מאז
עזבתי את העיר האהובה שלי בגלל הרבה סיבות
הסיבה העיקרית הייתה כדי שלא אראה אותו יותר
זה כאב מדי
לא היינו חברים אבל הוא האקס המיתולוגי שלי
היו לי שני חברים והנוכחי
היו לי בחורים של סקס שבחלקם התאהבתי ובחלקם לא
אבל מה שהיה לי איתו לא היה לי

הייתי צעירה אז והוא פתח אותי לעולם התשוקה
הוא היה כל כך כריזמטי, כל כך גבר
הגבר של חיי
לפני שהכל התחיל איתו כל כך רציתי כבר להיגאל מבתוליי
היה פער עצום בין הגוף שלי שרצה כבר לשכב עם מישהו
לבין הנפש הביישנית שלי שבקושי תיקשרה עם בנים
ואז הכל התפרץ איתו
רציתי לאכול אותו והגוף שלו הטריף אותי
הוא היה נוגע בי ומטריף את דעתי עליי
רק חשבתי עליו ונגעתי בעצמי
אני יודעת שזה כנראה קשור לטירוף שאחז בי איתו
אבל זה לא משנה את העובדה שאהבתי אותו
שרציתי אותו כל הזמן
ששקעתי כשזה נגמר
וחשבתי שהתגברתי עליו
תמיד הוא היה הנקודה הכי רגישה בי
רוב האנשים שמכירים אותי לא יודעים עליו
גם הנוכחי שלי
זה מקום פגיע בי

ואז הפסיכולוג שלי הפתיע אותי ואמר לי שלא התגברתי עליו
חשבתי שהזמן עשה את שלו
אבל כנראה שהזמן הוא לא תמיד התרופה הכי טובה
הוא שאל אם הייתי איתו, הייתי רוצה בית וילדים
ולא ידעתי מה לענות לו
לא חשבתי על זה
לא חשבתי עליו ככה
רק חשבתי על זה שאני מתה שהוא יזיין אותי
שאני מתה לרדת לו ושהוא יירד לי
שאני מתה לגעת בו ולחוש את גופו
שאני רוצה את התשוקה הזו
לספק את הגוף
יש דברים שסיגלתי לעצמי והפכו לחלק ממני בגללו
וככה הוא תמיד איתי
גם שהוא רחוק כל כך
ובטח לא תוהה מה עלה בגורלי
מעניין אם הוא חיפש אותי פעם
זאת סקרנות בריאה שיש לכל אדם ברגע שעמום
אני לא חושבת על זה יותר מדי כי זה סתם מזוכיזם
והיה לי מזה מספיק איתו
השם שלו הולך איתי כשאני שומעת אחרים בשם הזה
ויצאתי עם עוד שניים בשם כזה
הייתי חייבת
רק כדי לומר שוב את שמו
האקס המיתולוגי שלי