סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומני מרלין

לא נרדמת בלילה. הגוף כואב. הגוף רוצה שיגאלו אותו מהכאב. שיקשרו אותו חזק ברצועות עור לקיר, למיטה, לתקרה. שישרטו אותו חזק. שינשכו את הבשר. שיירד דם מהנשיכות. שיצבטו חזק את הפטמות. שיחזקו את הקשר של רצועות העור. שיכאב יותר. הגוף צריך מענה לייסוריו. שהרצועות יכאיבו ויכאבו ויקרעו את הבשר וירגיעו את התשוקה הבוערת בתוכו. שימשכו חזק בשיער. שידיים ייגעו בו ויעברו על העור המשתוקק למגע זר, למגע לא מוכר.
הידיים יתנפלו על הגוף. לא יתנו לו מנוח. אווי כמה הגוף רוצה שיחדרו אליו. שייכנסו אליו. להרגיש זין עמוק עמוק וחזק חזק. שיזיינו את הגוף כמו שצריך. שידפקו אותו חזק וישרטו את הגב תוך כדי. העונג והכאב ישתלבו זה בזה.
לפני 11 שנים. 24 בדצמבר 2012 בשעה 0:11

רוב הלילות הוא הולך לישון לפניי
הוא עייף ואני ציפור לילה
אויי כמה הייתי רוצה לעוף מכאן ולהיעלם
אני נכנסת למיטה ומתחפרת בשמיכה לכיוונו
הוא בדרך כלל מחבק אותי או מחזיק אותי
מתוך שינה
ואני שוכבת בזרועותיו
עירנית
חם לי ונעים לי כל כך
ואני מרגישה שהוא אוהב אותי
ואני חושבת לעצמי איזה מדהים זה שהוא מחבק אותי ככה אוטומטי מתוך השינה
ואיזה כיף זה ומרגיע החיבוק הזה
ואני מכורה לחיבוקים
אני מכורה למגע וחיבוקים זה המגע שהכי קל לחבק אז בכל הזדמנות
אני מחבקת ושואבת את המגע לתוכי
לעתים נדירות אני נרדמת ככה
ברוב הפעמים אני נשארת שם בחום בחיבוק
עד שאני כבר לא יכולה יותר
ואז מזיזה לו את היד
ומנסה להירדם בנוחות שלי
הרבה פעמים לא מצליחה
ואני כותבת כאן 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י