לפני 11 שנים. 16 באפריל 2013 בשעה 22:23
הפוסט הקודם נכתב בדמעות בסערת רגשות. אחרי בכי בדרך לעבודה ובמהלך העבודה. לא הצלחתי להפסיק אז כתבתי כדי שזה ייעלם. הוא לא נכתב בעקבות דבר ממשי שקרה. הוא נכתב בעקבות תהליך נפשי ומחשבות ועיכול של כל מה שקרה השבוע. כשהיה לי זמן לחשוב על הניגוד בין הפגישה הזוגית שהייתה לנו לבין הפגישה עם הפסיכולוג שלי. פגישה טעונה רגשית. כולן טעונות, אני מתארת לעצמי, אבל לפעמים יותר הרבה יותר.
לא בא לי לחפור לעצמי עכשיו ואז שוב לא להירדם ולקום וללכת לנשום את האוויר הנהדר שבחוץ ולשתות כוס יין ולחשוב ולחשוב. בעיקר כי השתדלתי בכל כוחי לא לחשוב על זה החג. לא להרוס אותו. לא לגמרי הצלחתי אבל יחסית זה עבר בשלום. אז הלילה אשתדל לא לחשוב