סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומני מרלין

לא נרדמת בלילה. הגוף כואב. הגוף רוצה שיגאלו אותו מהכאב. שיקשרו אותו חזק ברצועות עור לקיר, למיטה, לתקרה. שישרטו אותו חזק. שינשכו את הבשר. שיירד דם מהנשיכות. שיצבטו חזק את הפטמות. שיחזקו את הקשר של רצועות העור. שיכאב יותר. הגוף צריך מענה לייסוריו. שהרצועות יכאיבו ויכאבו ויקרעו את הבשר וירגיעו את התשוקה הבוערת בתוכו. שימשכו חזק בשיער. שידיים ייגעו בו ויעברו על העור המשתוקק למגע זר, למגע לא מוכר.
הידיים יתנפלו על הגוף. לא יתנו לו מנוח. אווי כמה הגוף רוצה שיחדרו אליו. שייכנסו אליו. להרגיש זין עמוק עמוק וחזק חזק. שיזיינו את הגוף כמו שצריך. שידפקו אותו חזק וישרטו את הגב תוך כדי. העונג והכאב ישתלבו זה בזה.
לפני 11 שנים. 26 ביולי 2013 בשעה 22:34

לפעמים זה כיף לבוא לבקר את ההורים. במיוחד אם עבר הרבה זמן מאז הפעם האחרונה

לדבר עם אימא שלי בקווים כלליים על המצב הזוגי שלי זה ממש קשה. זה הופך את הביקור לקשה. זה משנה את התחושה הזו של חיים אחרים. מציאות שנראית כל כך אחרת כאן מאשר שם. מאשר בחיי היומיום שלי. 

היא אומרת לי לשמור על הזוגיות ואני מנסה להסביר לה שזה לא דבר ששומרים. זה דבר שמטפחים. 

אז הוא נמצא שם ואני פה. ככה יצא. והוא בטח ישן נהדר עכשיו. בלי דאגה בעולם ואני שוקעת במחשבות וגם המפלט שתמיד יש לי כאן כבר לא מפלט. כי הרי אין לאדם מפלט מעצמו. המחשבות שלי תמיד איתי. ואם ברוב היום לא התעסקתי בהן - הן שוטפות אותי עכשיו 

המים במקלחת של חבר של אחותי זורמים. נשמעים כל כך מרגיעים ונעימים. איזה כיף היה להיות עכשיו באגם או בבריכה או בים או בנהר לא משנה איפה ושהמים ייקחו איתם את כל הג׳יפה שבראש שלי וישאירו אותי 

נקייה


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י