סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומני מרלין

לא נרדמת בלילה. הגוף כואב. הגוף רוצה שיגאלו אותו מהכאב. שיקשרו אותו חזק ברצועות עור לקיר, למיטה, לתקרה. שישרטו אותו חזק. שינשכו את הבשר. שיירד דם מהנשיכות. שיצבטו חזק את הפטמות. שיחזקו את הקשר של רצועות העור. שיכאב יותר. הגוף צריך מענה לייסוריו. שהרצועות יכאיבו ויכאבו ויקרעו את הבשר וירגיעו את התשוקה הבוערת בתוכו. שימשכו חזק בשיער. שידיים ייגעו בו ויעברו על העור המשתוקק למגע זר, למגע לא מוכר.
הידיים יתנפלו על הגוף. לא יתנו לו מנוח. אווי כמה הגוף רוצה שיחדרו אליו. שייכנסו אליו. להרגיש זין עמוק עמוק וחזק חזק. שיזיינו את הגוף כמו שצריך. שידפקו אותו חזק וישרטו את הגב תוך כדי. העונג והכאב ישתלבו זה בזה.
לפני 11 שנים. 5 באוגוסט 2013 בשעה 19:11

אחרי שתי פגישות טיפוליות השבוע כואבות לי העיניים. הן כואבות מהבכי ומהעייפות

אתמול נרדמתי מהר. גם ישנתי טוב. חפירה נפשית זה דבר מעייף. אבל טוב שישנתי טוב. זה חסר לי. 

אנחנו נוסעים בסוף השבוע לנופש משפחתי (של המשפחה שלו) אז אני מתכננת לישון, כמה שאפשר

הייתי אמורה לצאת עם החברה הישנה/החדשה שלי הערב אבל בסוף לה זה לא הסתדר. אז שתיתי לי יין ועכשיו שותה בירה והראש טוב וזה מה שאני צריכה עכשיו

גם לפסיכו נמאס. הוא אמר לי את זה בחמישי והוא אמר את זה שוב היום. הוא רוצה שאחליט. הוא צודק. אי אפשר ככה. גם אין לי עודף זמן. הוא רוצה שתהיה לי תקווה. גם אני רוצה. לא משנה מה אחליט


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י