בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומני מרלין

לא נרדמת בלילה. הגוף כואב. הגוף רוצה שיגאלו אותו מהכאב. שיקשרו אותו חזק ברצועות עור לקיר, למיטה, לתקרה. שישרטו אותו חזק. שינשכו את הבשר. שיירד דם מהנשיכות. שיצבטו חזק את הפטמות. שיחזקו את הקשר של רצועות העור. שיכאב יותר. הגוף צריך מענה לייסוריו. שהרצועות יכאיבו ויכאבו ויקרעו את הבשר וירגיעו את התשוקה הבוערת בתוכו. שימשכו חזק בשיער. שידיים ייגעו בו ויעברו על העור המשתוקק למגע זר, למגע לא מוכר.
הידיים יתנפלו על הגוף. לא יתנו לו מנוח. אווי כמה הגוף רוצה שיחדרו אליו. שייכנסו אליו. להרגיש זין עמוק עמוק וחזק חזק. שיזיינו את הגוף כמו שצריך. שידפקו אותו חזק וישרטו את הגב תוך כדי. העונג והכאב ישתלבו זה בזה.
לפני 11 שנים. 12 באוגוסט 2013 בשעה 19:38

וזהו. נגמר הנופש. מחר אני חוזרת לעבודות האהובות עליי. הן מה שמחזיק אותי. העבודה זה המקום הטוב בחיים שלי ואני מעריכה את זה מאוד. 

ולא היה לי זמן לכתוב אבל היה לי כיף. אמנם היו קטעים. תמיד יש. אבל נהנתי. 

הכיף היה לצאת מהשגרה הקשה שלנו בבית. לא לדאוג אם אתעורר בבוקר בזמן. אם אירדם בלילה. 

נחתי קצת מהבלגן שבראש והבנתי כמה זה היה חשוב וכמה הייתי צריכה את זה. 

העובדה שהוא היה בקרבת המשפחה שלו הקל מאוד. ואני הצלחתי למצוא את הפינה שלי בין לבין. וזה היה הכי חשוב בשבילי. 

והחופש היה טוב. לא רציתי לצאת לחופש הרבה זמן. זאת האמת. מוזר בטח כי חופש זה טוב. אוהבים את זה. אבל לא היה לי חשק ורק רציתי לעבוד אבל התנתקתי מהעבודה והצלחתי לנוח

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י