ולכתוב פה זה קל. קל יותר מלדבר. לכתוב תמיד קל לי יותר. ואני כותבת פה בעילום שם את היומן הווירטואלי שלי ואני בורחת מהחיים עצמם. ואתמול כשדיברנו ורציתי לומר הכל ולשפוך ולהיות כנה איבדתי את המילים. קשה לי להתמודד מולו. קשה לי לראות אותו ככה. קשה לראות אותו עצוב וכואב ולדעת שזה בגללי. הלוואי שזה ייעלם כבר המצב הזה. אני צריכה להתאמן בלדבר איתו וזה דורש לדבר. הפסיכו אמר לי שמהמצב שלי לא יהיה בו רק רווח אלא יהיה גם הפסד ולא משנה מה אחליט. ועכשיו אני לא במצב של אי החלטה אלא במצב שהחלטתי. זו החלטה לברר עם עצמי מה קורה איתי ומה אני רוצה.
מה?
ואתמול נרדמתי בזמן שכתבתי.
״והוא חיבק אותי עכשיו במיטה. קירב אותי אליו וליטף. ואני חיבקתי חזק בחזרה וכשכבר הזענו התרחקנו. וחשבתי שהוא לא ייגע בי הלילה אחרי שדיברנו. והכל התחיל בזה שהייתי רעבה והכנתי לי אוכל ולא חיכיתי לו עירומה במיטה. אז אולי הערב היה שונה לחלוטין. הייתי אגואיסטית. חשבתי על עצמי. ולא עליו. והוא הגיע והתאכזב. הוא ציפה לזה. הוא קיווה. ואחר כך ירד לו החשק.
וישבתי לידו על הספה וראיתי עיניים עצובות וזה היה קשה. ודיברנו. זו הייתה שיחה. ניסינו לתקשר. לשנינו רע מאוד. שנינו לא יודעים מה לעשות. שנינו במצב חרא. וכשישבתי והסתכלתי עליו - אמרתי לעצמי שבגללי הוא ככה עצוב. בגללי הוא מדוכדך ובגללי הוא לא מחייך. וזה שובר. ועכשיו לפני שהלך לישון אמר לי שהוא אוהב אותי ולבי נחמץ והרגשתי דמע בעיניים. ועצב.
האיש הזה, על כל מגרעותיו, הוא עדיין האיש שלי. והאהבה כואבת. כי אנחנו אוהבים אבל שנינו יודעים שהסיכויים שלנו יחד קלושים. והאווירה לא טובה ואני מוצאת את עצמי מתעכבת בעבודה כדי לא לחזור לכבדות על הלב. וכואב לי כל כך הפגיעה שאני פוגעת בו. את באמת אוהבת?, אני שואלת את עצמי, תראי מה את עושה לו. זה אהבה? הוא אומלל. הוא תקוע. הוא לא מרגיש בבית. רע לו.
וזו אני הפוגעת.״
ובשישי בצהריים הוא שאל אותי אם אני רוצה להיפרד. ככה - חד וחלק. וחשבתי לעצמי שאולי. אבל אין דבר כזה אולי. או שנפרדים או שנשארים. אמרתי לו לא. ואם בסוף ניפרד - העיניים העצובות שלו יהפכו כועסות ורושפות, כמו שזכיתי לראות פעמיים בזמן שאנחנו יחד. בפעם הראשונה אמרתי לו שאני מקווה שאף פעם הוא לא יסתכל עליי שוב ככה. ובפעם השנייה זה היה כשהוא דיבר על פרידה ועל מה יהיה עם הכלב שלנו. וזה מה שיש לנו במשותף - הכלב והאהבה. והאהבה. ממה היא נובעת? האהבה מוזרה. בלתי ניתנת להסברה.