שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומני מרלין

לא נרדמת בלילה. הגוף כואב. הגוף רוצה שיגאלו אותו מהכאב. שיקשרו אותו חזק ברצועות עור לקיר, למיטה, לתקרה. שישרטו אותו חזק. שינשכו את הבשר. שיירד דם מהנשיכות. שיצבטו חזק את הפטמות. שיחזקו את הקשר של רצועות העור. שיכאב יותר. הגוף צריך מענה לייסוריו. שהרצועות יכאיבו ויכאבו ויקרעו את הבשר וירגיעו את התשוקה הבוערת בתוכו. שימשכו חזק בשיער. שידיים ייגעו בו ויעברו על העור המשתוקק למגע זר, למגע לא מוכר.
הידיים יתנפלו על הגוף. לא יתנו לו מנוח. אווי כמה הגוף רוצה שיחדרו אליו. שייכנסו אליו. להרגיש זין עמוק עמוק וחזק חזק. שיזיינו את הגוף כמו שצריך. שידפקו אותו חזק וישרטו את הגב תוך כדי. העונג והכאב ישתלבו זה בזה.
לפני 10 שנים. 5 באוקטובר 2013 בשעה 22:28

אז נסענו לסוף שבוע והיה עמוס באירועים. ארוחת ערב עם ההורים שלו. יציאה עם החבר שלו. שינה על מיטה לא נוחה. בלי פרטיות. צהריים עם המשפחה שלי. ערב אצל החבר שלו. והגיע הלילה. והיצר החזק שוב התעורר. והמחשבות התעוררו. ואני חושבת על החלומות שלי בזמן האחרון ועל איזה מזל שאני לא מדברת משינה עם כל המין שיש לי בחלומות. לפחות בחלום יש. 

ואנחנו ממשיכים ללכת לטיפול זוגי. ואני ממשיכה לחשוב על הפעם הבאה שאראה אותה


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י