אז הגיע אוקטובר. ובלילה הרוח נעימה ומלטפת ובבוקר קריר והחורף עומד מעבר לפינה. וגם היום המאושר ביותר בשנה 😄 ואני מהורהרת. אתמול לא ראיתי אותו כל היום. שעות העבודה שלנו היו הפוכות וכשהגעתי הוא כבר ישן עמוק. בלי לילה טוב לפני בטלפון או אפילו בוואצאפ. ובלי תקשורת לפני זה. ואני ישר חשתי רגשות אשמה. מה עשיתי? הוא גילה עליי משהו? למה הוא כועס הפעם? אבל עבדתי קשה על עצמי ודיברתי אליי וראיתי פרק בסדרה אהובה והרגעתי את עצמי. אם הוא לא רוצה לדבר איתי זו הבעיה שלו. באתי מהעבודה. והיה לי יום נהדר בעבודה. שם אני מרגישה שאוהבים אותי ורוצים לדבר איתי ושם אני אני. והניגוד הזה עזר לי להבין שזה לא אני זה הוא. ושתיתי ונרדמתי יחסית בסדר. ובבוקר התעוררתי מהשעון המעורר שלו והסתכלתי עליו. הוא לא ראה אותי. וחזרתי לישון מתכרבלת בפיקה של סבתא שלי. ועד שאראה אותו יעברו הרבה שעות ועד אז לא אטריד את עצמי במחשבות על זה (בשאיפה).
לפני 11 שנים. 2 באוקטובר 2013 בשעה 6:57
