סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומני מרלין

לא נרדמת בלילה. הגוף כואב. הגוף רוצה שיגאלו אותו מהכאב. שיקשרו אותו חזק ברצועות עור לקיר, למיטה, לתקרה. שישרטו אותו חזק. שינשכו את הבשר. שיירד דם מהנשיכות. שיצבטו חזק את הפטמות. שיחזקו את הקשר של רצועות העור. שיכאב יותר. הגוף צריך מענה לייסוריו. שהרצועות יכאיבו ויכאבו ויקרעו את הבשר וירגיעו את התשוקה הבוערת בתוכו. שימשכו חזק בשיער. שידיים ייגעו בו ויעברו על העור המשתוקק למגע זר, למגע לא מוכר.
הידיים יתנפלו על הגוף. לא יתנו לו מנוח. אווי כמה הגוף רוצה שיחדרו אליו. שייכנסו אליו. להרגיש זין עמוק עמוק וחזק חזק. שיזיינו את הגוף כמו שצריך. שידפקו אותו חזק וישרטו את הגב תוך כדי. העונג והכאב ישתלבו זה בזה.
לפני 11 שנים. 29 באוקטובר 2013 בשעה 0:59

ואחרי כל הרגשות והבלבלות וההרהורים והמחשבות נשאר גוף רעב. כוס צמא. שרירים כואבים וחוסר שקט. ואלה הרגעים הקשים ביותר במהלך היום - הלילה. מנסה להירדם אבל רק חושבת על כמה הייתי רוצה עכשיו למצוץ זין ולהרטיב אותו ולהרגיש אותו בגרון ואז להוציא אותו ולהצמיד אותו לכוס המשתוקק ורק להעביר אותו ליד. קרוב. ממש קרוב. כמעט להרגיש אותו ואז להיקרע ממנו באכזריות. גלי תאווה מאיימים להתנפץ. ואז להרגיש את הזקפה בפה. אויי אני אוהבת ללקק ואני אוהבת למצוץ. הכמיהה להרגיש זין גוברת וגוברת. בעבודה מסתכלת ובוחנת םכמעט כל גבר וחושבת מחשבות לא הכי נקיות. איך הוא. כמה הלשון שלי תטריף אותו. וחושבת גם על זה - למצוץ ולשמוע גבר נאנח מהפה והלשון שלי. להרגיש זקפה מטיילת על הגוף המתפתל בדרך להרוות את הכוס הצמא ולהרגיע מעט את השרירים ואת הגוף. ואת הנפש. 

ולהזדיין.

ואני נורא חרמנית. ואני רוצה להידלק. והוא שהכימיה הץמינית איתו הייתה מעולם אחר, הלך וככה הלכה חלק מהתשוקה ואיננה עוד

Citizen​(שולט) - התשוקה תחזור אל דאגה ...
לפני 11 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י