ושוב היה בלגן מטורף ושוב אני מתאוששת ממנו. חזקה יותר מהפעם הקודמת.
ושאלתי אותו באמצע הבלגן אם בא לו סקס. רציתי להשתחרר קצת. להירגע. קוויקי כזה וזהו. אבל הוא לא רצה. לא היה לו מצב רוח. ברגעים האלה אני פשוט לא מבינה אותו. אני מבינה כמובן שלא התאים לו אינטימיות אחרי השיחות הקשות והמילים המייאשות שהוחלפו בינינו אבל לא התכוונתי לאינטימיות. התכוונתי לסקס. ליצר בסיסי. לאמצעי רגיעה הכי טוב שיש. אבל למחרת כשהמים סביבנו שקטו מעט מהסערה שעברנו הוא התחיל לגעת בי ושכבנו. והשתדלתי לתת את כל כולי אבל לא יכולתי וכשהוא ירד לי חשבתי על הכוס שלי שמתגעגע ללשון נעימה, ללשון שתטריף אותי. וישבתי עליו והתחככתי בו לאט לאט. משתדלת להרגיש זין בתוכי כמה שיותר זמן. הרבה זמן לא היה לפני והרגשתי שגם לא יהיה אחרי ושאני חייבת להאריך כמה שיותר את התחושה הזו. חרמנות מסופקת. וחשבתי שזה סקס בינוני. והשתדלתי לא והשתדלתי לסלק את המחשבה הזו מראשי. ונרדמתי מהר.