לפני 10 שנים. 27 בנובמבר 2013 בשעה 17:00
הרבה מחשבות לא כתובות. הימנעות. הדחקה. געגוע.
אני שמחה כל כך שיש לי כאן את הבלוג שלי. היומן שלי. הפינה שלי. המחשבות מסתדרות קצת כשאני כותבת אותן והבנתי כמה דברים בזמן האחרון. המעבר מדיכאון עמוק ושחור ליציאה ממנו, להתאוששות נפשית, להלם מסוים, להערכה חדשה של המצב. ההבנה שמחלחלת בפנים. הידיעה שעשיתי מה שיכולתי. הניסיון להפסקת ההלקאה העצמית, הניסיון לבניית אהבה עצמית. התשוקה שביעבעה בתוכי וההשקטה שעשיתי לה. הגעגוע לאהוב. הרצון להתקשר אליו. התאווה לפגוש אותו. לוותר על הכל. הגעגוע הטוב והכאב של ההחמצה. הזמן שעובר והזעזוע שלא קורה. התלונות וההירהורים הבלתי נגמרים. הפחד המשתק. הרצון בשקט נפשי. הרצון לצאת מהמעגל של עליות וירידות שלא נגמר. והתדהמה מההתשה הזו כל פעם מחדש. הכוחות שאני לא מוצאת בעצמי. החולשה העצמית. האיבוד של מי אני. חוסר מתמשך של הכל.