שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

יומני מרלין

לא נרדמת בלילה. הגוף כואב. הגוף רוצה שיגאלו אותו מהכאב. שיקשרו אותו חזק ברצועות עור לקיר, למיטה, לתקרה. שישרטו אותו חזק. שינשכו את הבשר. שיירד דם מהנשיכות. שיצבטו חזק את הפטמות. שיחזקו את הקשר של רצועות העור. שיכאב יותר. הגוף צריך מענה לייסוריו. שהרצועות יכאיבו ויכאבו ויקרעו את הבשר וירגיעו את התשוקה הבוערת בתוכו. שימשכו חזק בשיער. שידיים ייגעו בו ויעברו על העור המשתוקק למגע זר, למגע לא מוכר.
הידיים יתנפלו על הגוף. לא יתנו לו מנוח. אווי כמה הגוף רוצה שיחדרו אליו. שייכנסו אליו. להרגיש זין עמוק עמוק וחזק חזק. שיזיינו את הגוף כמו שצריך. שידפקו אותו חזק וישרטו את הגב תוך כדי. העונג והכאב ישתלבו זה בזה.
לפני 13 שנים. יום רביעי, 1 בינואר 2014 בשעה 20:14

והנה הם חזרו נדודי השינה האלה. איזה סיוט. בא לי פשוט להירדם ולא לחשוב. ולא לשכב במיטה לצדו ולשמוע אותו נושם עמוקות וישן שנת ישרים. לא רוצה לשכב במיטה ולהקשיב לגוף שלי כואב. לא רוצה לעשות רשימת אני מתגעגעת ל... אני מתגעגעת לנשיקת תשוקה, אני מתגעגעת לנשיכת צוואר, אני מתגעגעת לאהוב שלי שרצה לאכול אותי ולבלוע את כל כולי ולטעום אותי ולספק אותי, אני מתגעגעת לחדירה עמוקה.  

האם הסכר שלי עומד להתפרץ? אני חושבת שכן. הייתי חזקה תקופה ונשברתי קצת אבל רק קצת. ואני צריכה, מה צריכה - חייבת, חייבת זיון טוב. אני מרחמת על הגבר שייפול ברשתי. בא לי לשרוט ולהכאיב ולצבוט ולהרביץ ולהצליף ולהכות ולנשוך ולנעוץ שיניים ולא להרפות.

אני כנה עם עצמי - אני עדיין לא במצב של ליצור לעצמי את הסיטואציה, אבל וזה אבל גדול אם גבר יעפעף בעיניו מולי ויווצר מצב - לא אצליח עוד לעצור בעדי. לא אצליח להיות אחראית למעשיי.

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י