לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומני מרלין

לא נרדמת בלילה. הגוף כואב. הגוף רוצה שיגאלו אותו מהכאב. שיקשרו אותו חזק ברצועות עור לקיר, למיטה, לתקרה. שישרטו אותו חזק. שינשכו את הבשר. שיירד דם מהנשיכות. שיצבטו חזק את הפטמות. שיחזקו את הקשר של רצועות העור. שיכאב יותר. הגוף צריך מענה לייסוריו. שהרצועות יכאיבו ויכאבו ויקרעו את הבשר וירגיעו את התשוקה הבוערת בתוכו. שימשכו חזק בשיער. שידיים ייגעו בו ויעברו על העור המשתוקק למגע זר, למגע לא מוכר.
הידיים יתנפלו על הגוף. לא יתנו לו מנוח. אווי כמה הגוף רוצה שיחדרו אליו. שייכנסו אליו. להרגיש זין עמוק עמוק וחזק חזק. שיזיינו את הגוף כמו שצריך. שידפקו אותו חזק וישרטו את הגב תוך כדי. העונג והכאב ישתלבו זה בזה.
לפני 5 שנים. שלישי, 8 ביולי 2014, בשעה 04:12

התעוררתי מסיוט. מתהפכת על משכבי מהר מצד לצד וכולי אפופה. לא נרגעתי עדיין. 

הלכתי לישון עם מחשבה אחת - הוא כבר לא חשוב. זה מה שהפסיכו אמר לי. והוא צודק ועדיין המחשבה הזו עשתה לי רע. כי רק חשבתי עליו ופגשתי אותו וראיתי אותו בחלום וזה היה נורא. נורא יותר מכל מה שדימיינתי לעצמי בדמיון. הכנסתי אותו לתת מודע שלי וזה יצא ממש ממש רע. עד כדי קללות ודחיפות של החברה החדשה שלו. אוף. הלילות שלי גם ככה קצרים. ואני גמורה מהחלום, מהאנרגיה שאני מוציאה על גברים, מחוסר שעות השינה שלי מתוך רצון להספיק כמה שיותר דברים. וזה הרגיש כל כך אמיתי כל מה שקרה בחלום. ועברו חמישה חודשים. חמישה.

Roren​(שולט) - לא כיף.
לפני 5 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י