סליחה אמיתית לכל אותם אנשים מעל 30 אבל גם אתם הרגשתם את זה פעם ועכשיו תורי
לא יודע עם איזה גיל אבל זה קורה לכולם, לא?
מטפלים אמרו לי שחוויתי משבר גיל 40 בגיל 12
וזה הגיוני למקום בו הייתי בחיים
התחושה הזאת שהזמן יצליח לנצח גם אותי בסוף
בהתאם ל30 השנים האחרונות, ה10 הבאות יהיו shit show אבל עם ניסיון של 30 שנה שזה shit show ובסוף אני אומר "אבל אמרתי לך לא לעשות את זה. למה אני לא מקשיב לעצמי??"
זה טוב, לא?
כל פעם שאומרים לי שהכלב שלי נראה טוב אני אומר שזה בגלל שאנחנו לא חוגגים יום הולדת בכלל
זה מצחיק אותם בהתחלה
גם אותי זה הצחיק
אבל גם פה יגיע שלב מסוים בו אני לא חוגג יום הולדת 30 שנה (בטח אהיה בן 45)
אולי לשבור את זה לחלוטין וכל פעם לחגוג 120?
אולי לחגוג כל יום עדיף? גם לזה הבאתי תקופה אבל זה אופטימי מדי למצב של כולם היום
אבל סתם לידע כללי
משהו בי מעדיף את כל זה מאשר לעכל את זה שאני כבר בן 30
ולא שנשאר יותר מדי זמן
3-4 חודש אני כבר לא בן 30 יותר
במקרה הטוב אהיה בן 120.