לפני 13 שנים. 16 בספטמבר 2011 בשעה 14:41
עכשיו אני פורמת קשר ארוך של שתיקה
יוצאת מעצמי פעם נוספת,יש משהו בשחור אפור עוד שממגנט
חשבתי שללכת מדרכי האפלה מביא אותי אל דרך מוארת
וצדקתי שהשארתי מאחורי שובל של שגיונות
אותו תא שבו המילים האחרות שלי מצאו את מקומם
ששירת את הגחמה לכתיבה הלא מתפשרת שלי
שיתכן וחילחלה לתודעה שאין אני מכירה.
מסתבר שהכל נשאר אטום וללא מבקרים
רוח הרפאים של אבק המילים שלי נישא הלאה
התפוגג בין הדפים הרבים.
הרצונות הפרומים שלי התחברו ליישות חדשה ומוקירת תודה למקום הזה,כאן.
ותודות לבמה המדהימה חשפתי את העולם הפנימי שלי בעיקר לעצמי.
עכשיו שהגעגוע ברור לי..נשאר לי לחזור שוב לעולם השוקק שבחוץ.
ולאמר תודה על הרגעים הרבים שאנשים כאן העירו וסיקרנו אותי.
ובעיקר תודה לכלובי,
אולי אחזור,,ואולי לא.מה שבטוח שאזכור תמיד שכאן צמחה יישות חדשה בי.