לפני 8 שנים. 30 בינואר 2016 בשעה 20:26
היום ליווית אותי, בנסיעותיי הארוכות בכבישי הארץ.
מחשבות, תהיות, הבזקים מהסיטואציה אותה תיארת...
אותי, ערומה וחשופה, ככלבה מבויישת על ארבע,
צמודה לרגלייך, למגפייך, עם מבט מעריץ אל גופף החטוב, הגברי, המושלם,
רואה איך גבריותך המתפרצת מוציאה את השולט שבך, שתמיד קיים.
מביטה בעינייך העמוקות, שרואות את נשמתי
ומבקשת ש"תשחרר אותי".
הרי כולן בשבילך "נוף מתחלף".
כל כך קשה לי המחשבה, המילים לא יצאו מפי.
אתה שולט בנשמתי, במוחי.
כמו שאף אחד לפניך לא ידע.
מוצאת את עצמי מחכה לך, שתגיע שוב היום.
רוצה שתשחרר אותי, אך לא מצליחה לברוח.
חוששת לחזור על טעויות העבר.
ובלילה בלילה מרגישה "כלואה" באהבה.
מי יודע מי יודע.