לפני 7 שנים. 16 במאי 2016 בשעה 18:06
אלו הימים שמביאים אותי לכאן, לכלוב, לאתר, לסטיות, להבין שרק כאן הנפש רגועה, חוזרת הביתה, רוצה שיבינו אותה, מרגישה שלמה.
שהערב מגיע, שמחשיך בחוץ, שהגוף נרגע ממרתון החיים, שהכל טבעי ללא צבעים, איפור ותכשיטים, הבגדים מתחלפים בקלילות, פשטות.
אני נכנסת לחפש כאן נחמה.
מרגישה את גופי על אופנוע כבד בכביש מהיר.
אדרנלין מטורף שמביא איתו כמויות של רוגע.
לאסי שובי הביתה.