סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

My memories

שקשר "ונילי" מקבל נגיעות "בדס"מיות"...
*מבוסס על מקרים אמיתיים*
לפני 9 שנים. 10 ביולי 2015 בשעה 16:00

לרוב, אני לא מרבה לצאת למועדונים.

אומנם אוהב את המוזיקה, אבל ריקודים ואני... בואו נגיד שאנחנו ביחסים של שלום קר.

אני לא מפריע להם והם לא גורמים לי להיראות כמו אידיוט.

 

ערב אחד, הייתה איזה מסיבה של יום הסטודנט וחברים טובים שלה הלכו.

אני, לא ממש התלהבתי, אבל היא ביקשה כל כך יפה עד שהצליחה לשכנע אותי.

"טוב, אבל זה יעלה לך...", חשבתי בקול.

היא התלהבה ואמרה לי, "אל תדאג, מבטיחה לך שיהיה לנו כיף".

"אוקיי", השבתי. 

 

הערב הגיע וכרגיל בהתאם לנוהל, היא שלחה לי שלוש אפשרויות לבוש שונות שאבחר לה.

הכלל אומר, שלוש של לבוש תחתון, שלוש של כל השאר ושלוש של הנעליים.

במקרים מסויימים, בדר"כ בסופ"שים, הכלל מורחב גם ללק, תכשיטים ואקססוריז בכללי.

כן, כן... מה לגבר ולדברים האלה?

זה אני.

ואני מחליט.

למה?

ככה!

יופי.

בחרתי לה שמלת מיני שחורה עם שרוול ארוך, סנדלי עקב 12 ס"מ שחורות וחזיית תחרה אדומה.

למה דווקא אדומה?

ככה היה בא לי.

משהו בשילוב של אדום ושחור עושה לי את זה בטירוף.

משלושת החוטינים שהיא הציגה לי לבחירה, במקרה זה אמרתי לה שנוותר...

"אתה לא אוהב את החוטינים שבחרתי?", היא שאלה.

"לא... אוהב... אוהב מאוד.", השבתי.

"אבל הערב, את לא תלבשי כלום מתחת לשמלה שלך.".

לפי ה"אוקייייי..." שלה... היה נראה שהיא כבר התחילה להבין את מחיר היציאה שלנו למסיבה שהיא רצתה.

"בשעה 21:00 תהי מוכנה, אני אשלח לך הודעה כמה דקות לפני לרדת", אמרתי לה.

 

20:55 - "נא לרדת, מכניסתך לרכב את לא אומרת אף מילה מלבד - כן / בסדר / אוקיי / טוב ושאר מילות הסכמה", שלחתי לה.

20:56 - "בסדר גמור", היא שלחה בחזרה.

 

הגעתי לאסוף אותה ומיד שהיא נכנסה לרכב, לאחר חיבוק ונשיקה, הנחתי אותה לפסק רגליים ולהחדיר אצבע לאיבר שלה ולא להוציא עד שאומר.

היא הסתכלה עלי במבט של "מה, כבר"?

הסתכלתי לה בעיניים, בהיתי וחיכיתי לתגובה.

אחרי כמה שניות היא הבינה, אמרה לי "טוב" ועשתה כפי שביקשתי.

שהתחלתי לנסוע לכיוון המועדון, אמרתי לה, "עכשיו אנחנו הולכים לשחק משחק קטן, בסדר?".

היא הסתכלה עלי ואמרה "בסדר".

אמרתי לה - "בכל רמזור ירוק שאנחנו נתקלים בו בדרך, מרגע שעברנו מתחתיו, את מוציאה את האצבע ומכניסה שתיים, רמזור הבא, מוציאה את שתי האצבעות ומכניסה שלוש, רמזור אחרי זה, את חוזרת לאצבע אחת וכך הלאה בכל רמזור שנתקל בו.

אם הגענו לרמזור אדום ואנחנו מחכים, את מוציאה את מס' האצבעות שכרגע היו באיבר שלך ומוצצת אותן עד שהרמזור יתחלף לירוק ואז מכניסה שוב את מספר האצבעות שהיו, ברור?".

היא חייכה במבוכה והנידה את הראש לאישור.

 

נוסעים.

 

עכשיו יש שתי אפשרויות עיקריות להגיע לאותו מועדון שהיא רצתה.

  1. לנסוע כמה מאות מטרים ולרדת ישירות לכביש המהיר, בדרך יש אולי שני רמזורים.
  2. לעבור דרך כל הרמזורים של העיר, עד ליציאה הרחוקה ביותר לכביש המהיר.

אם היינו הולכים לאן שאני רציתי באותו ערב, אז סביר להניח שמיד הייתי יורד במחלף לכביש המהיר.

אבל... על בקשות צריך לשלם... וכמו שהיא כבר הבינה... ייקח לנו קצת זמן להגיע.

רמזור ירוק... אצבע שנייה נכנסת... רמזור ירוק נוסף... אצבע שלישית נכנסת... אני מתחיל לשמוע אותה מתנשפת ומנסה להסתיר את זה ממני.

ממשיך לנסוע, רמזור אדום...

היא מסתכלת עלי בפרצוף מתחנן במעין מבט כזה של "אני חייבת"?

אני בוהה בה במבט קר שלא משאיר יותר מדי ספקות... ורואה איך היא מכניסה את שלושת האצבעות עם כל נוזלי הגוף שהספיקו להצטבר ישירות לתוך הפה שלה.

מוצצת ומוצצת והרמזור מתחלף לירוק...

שלושת האצבעות נכנסות מיד חזרה והפעם היא כבר לא מצליחה להסתיר את הנשיפות שלה...

רמזור נוסף ועוד אחד ושוב ירוק ושוב אדום...

ביד שמאל שלה, היא מנסה לתפוס את היד שלי ואוחזת אותה חזק, מנסה לשלוט בעצמה, לא עברו 10 דקות של נסיעה והיא כבר מיוחמת כל כך... רק שהיא לא יודעת מה עוד מצפה לה בהמשך הערב...

 

לאחר שהגענו לחניון ליד המועדון, אני אומר לה להוציא את האצבעות ולהניח את שתי הידיים מאחורי משענת הכיסא ולפסק רגליים.

בודק את רמת הרטיבות שלה... מחליק אצבע על האיבר... מכניס טיפה... ואכן... רטיבות הייתה.

הושטתי יד לקחת נייר טואלט מתא הכפפות ברכב והיא פנתה אלי בבקשה להגיד משהו.

אמרתי לה, "כן"?

והיא בקול מתנשף אמרה - "נכון שחינכת אותי תמיד להזכיר לך כללים וחוקים שקבעת אם אתה לא שם לב שאתה לא מיישם אותם בעצמך"?

עניתי לה, "נכון, כל הכבוד... מדוע את מזכירה לי את זה עכשיו"?

היא השיבה - "כי אחד מהכללים הכי חשובים שלך הוא שנוזלי גוף לא מנקים עם נייר טואלט...".

אמרתי לה - "נכון, את בהחלט צודקת".

עוד אמרתי - "מה לדעתך הדרך הכי טובה לנקות אותך? הרי אנחנו לא רוצים שתכנסי למועדון מטפטפת...".

היא חייכה והשיבה - "אולי תנגב אותי עם כף היד שלך ואני אנקה לך אותה עם הלשון שלי...?".

באותו רגע סטרתי לה.

תפסתי אותה בשיער, הצמדתי לאחור, חייכתי והשבתי לה - "תחמנית... את לא תזכי במגע שלי בכזאת קלות... בטח לא שהערב אנחנו עושים משהו שהוא כולו עבורך".

והמשכתי - "תורידי את העקב שלך... תנגבי בו טוב טוב את הרטיבות שלך ואז תנקי אותו עם הלשון".

וזה מה שהיא עשתה, הורידה את הסנדל של רגל שמאל, מצצה את העקב כדי להרטיב אותו קצת, דחפה לתוך האיבר שלה... וניגבה בעזרתו את כל הרטיבות שהייתה.

הסתכלה אלי, מצצה וליקקה אותו עד שהוא הבריק.

"יפה" אמרתי ונתתי לה נשיקה גדולה מלאה להט.

עכשיו תסדרי את עצמך ובואי ניכנס לשתות משהו...

 

המשך בפרק הבא...

עדן בלי צנזורה​(שולטת) - כמה נחמד לקרוא מהצד הנגדי...
לפני 9 שנים
המחליט​(אחר) - לכל מטבע יש שני צדדים...
תמיד.
(-;
לפני 9 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י