סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

My memories

שקשר "ונילי" מקבל נגיעות "בדס"מיות"...
*מבוסס על מקרים אמיתיים*
לפני 3 שנים. חמישי, 24 במרץ 2016, בשעה 13:05

..."עכשיו תאונני!...

תאונני כאילו אני שם...

מולך...

נושם את האוויר איתך...

כן בובה יפה שלי, תאונני..."...

 

זה היה עוד אחד מאותם הסופ"שים שנאצלתי לסגור ביחידה שלי.

הייתה תקופה עמוסה עם המון אירועים ביטחוניים שחלקם, ימחקו מהתודעה הציבורית כלא היו, רק שלמעטים... הם צרובים עמוד בנבכי המוח.

לא יצא לנו להתראות כל השבוע.

אני חזרתי בשעות לא שעות והיא הייתה צריכה לקום בשעות לא שעות.

בקושי גם דיברנו, שכן חל איסור על הכנסת הפלאפונים לתוך המשרדים.

מדי פעם הודעה קטנה של "מתגעגע/ת" + סמיילי חמוד וזה הכל.

כך עבר חמישי וחלק משישי.

הערב הגיע, לאחר שחזרתי מחדר האוכל וכולם התפזרו לחמ"לים שלהם, קיבלתי ממנה שרשרת הודעות:

"מאמי... שתדע שאני עצובה.".

"וחרמנית.".

"וממש מתגעגעת אליך!".

"וזה לא בסדר שאתה כל הזמן בצבא.".

"וחשבתי עליך כל היום.".

"ואני חרמנית!".

"ואתה צריך עכשיו להיות איתי, קרוב אלי, להריח את השיער שלי כמו שאתה אוהב!".

"ולא בבסיס הקר והאפל שלך.".

"וממש בא לי לחבק אותך.".

"ושתנשק אותי.".

"ואני חרמנית!!!".

"ואתה תשלם על זה שאני לא אצליח להירדם בלילה בגללך.".

"אז רציתי שתדע את כל זה.".

"שבת שלום.".

 

השבתי לה בהודעה קרת רוח, "אתקשר עוד מעט, תהי זמינה...".

 

נכנסתי חזרה לחמ"ל, סגרתי עוד כמה פינות שנפתחו בזמן שנעדרתי ולאחר מכן שיחררתי את החיילת שאיתי במשמרת, שתלך לישון.

חיכיתי קצת עד שהיא תתארגן לה ותיכנס לאחד החדרים שאנחנו הופכים לחדר שינה מאולתר בזמן משמרות הלילה.

ושלחתי הודעה לנסיכה שלי:

"תדליקי בחדר השינה שלך שני נרות, שימי לידך את הקרם של ויקטוריה סיקרט שקניתי לך, שמן תינוקות, את מראת האיפור הקטנה שלך, את הויברטור שהבאתי לך ותתפשטי, שימי מגבת מתחתייך ותחכי לי שאתקשר, יש לך 10 דקות.".

10 דקות עברו והתקשרתי אליה...

אבל שיחת וידאו.

חד צדדית...

"למה אני לא רואה אותך נסיכי?", היא שאלה אותי.

"א. כי אני בחמ"ל ואי אפשר לצלם פה.

ב. כי עכשיו אנחנו מתרכזים בך...", השבתי לה.

"קחי את אחת הכריות שלך, ותניחי את הטלפון בצורה כזאת שאראה את כולך.", הוספתי.

 

*מסדרת*

 

"ככה זה טוב?", שאלה.

"כן מתוקה, זה מצויין... עכשיו אני רוצה שתקחי את הקרם, שימי כמות יפה על כפות הידיים שלך... ותתחילי למרוח את כווווולך... מהכתפיים, דרך השדיים שלך ועד הבטן התחתונה... לא יותר מזה בנתיים".

 

*מורחת*

 

"לאט! לא למהר...", גערתי בה.

 

*ממשיכה למרוח באיטיות*

 

"נעים, נכון?", שאלתי.

"כן, אבל בא לי שאתה תמרח אותי...", השיבה.

"אני יודע נסיכה... עצמי עיניים... דמייני שאלה הידיים שלי... נוגעות... מלטפות... קדימה... למרוח...

כן מתוקה שלי, בדיוק כך...

עכשיו קחי עוד קצת מהקרם... ותתחילי למרוח את הרגליים... כל פעם, רגל אחרת... כולל כפות הרגליים... אבל רק עד קצה הירכיים... לא לגעת באיבר...".

 

*מורחת לאט לאט*

 

"מאמי... אני מרטיבה...".

"מצויין יפה שלי, זאת בדיוק הכוונה...

תלטפי את עצמך... תדמייני איך אני חוקר את גופך... עובר על כל ס"מ שלך...

כן מאמי... תמשיכי... תמשיכי בובה קטנה...".

 

*אחרי כמה דקות*

 

"את מוכנה להנות עכשיו...?", שאלתי שאלה שהתשובה עליה ידועה מראש.

"כן!!!", היא צעקה באופן לא מפתיע.

"יופי... קחי את שמן התינוקות... ותפתחי את הבקבוק...

 אני רוצה שתטפטפי לאט לאט מהשמן על האיבר שלך...

כן... בדיוק כך... לאט מאמי... לא למהר... כל פעם לחיצה קטנה...

יופי מתוקה שלי... עכשיו תניחי את הבקבוק בצד ותתחילי לאט ובעדינות לעסות את האיבר... את כולו... עם יד רחבה...

דמייני שאני מלטף אותך שם... דמייני שזאת היד שלי... תלחצי קצת... כמו שאני עושה... כן מאמי... בדיוק... ילדה טובה שלי..."

"אוחחח... למה אתה לא פה?! אתה מחרמן אותי!", היא צעקה.

"ששש... לא לחשוב על זה עכשיו מאמי... עכשיו להתרכז...", הרגעתי אותה.

"אני רוצה עכשיו שתחליקי אצבע אחת לתוך האיבר שלך... אחת בלבד... לא לרמות".

 

המשך... בפרק הבא...

BrownCotton​(לא בעסק){לא בעניין!} - אויישש...:)
לפני 3 שנים
המחליט​(אחר) - (-;
לפני 3 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י