סה"כ צעצוע.

#איטליה_אני_מתגעגעת.

אבל כמו תיכוניסטית וונילית.

משום מה אני בוחרת בקטגוריה מסויימת למטה (לטקס, קשירות, פטיש וכו) ואני נופלת על אותה בלונדה חרמנית חביבה.

מי יודע לכוון אותי למיקום אותו אני מחפשת?

😅😈

free-hardcore.com

.

"
היא פאקינג שברה לי את האזיקים!!!!
לפני 9 שנים. 10 בנובמבר 2012 בשעה 14:43
 
מעשה בגברת מקסימה למדי.. אינטיליגנטית, מתוקה, נעימת מראה, טובת לבב. אך כרגיל.. חסרת ניסיון.

זו לא פעם ראשונה שנפגשנו. כנראה גם לא האחרונה.. אבל לא באותה הדרך, לא באותה הגישה. היא אמרה לי שזה מהיר לה מידי. אבל היא חייבת בפיטמות. היא אמרה שהיא בוטחת, אבל הצעקות שלה יכלו להעיר את מתים. היא נראתה להוטה וכבויה בו זמנית. ועדיין, ללא ניצוץ. ללא "ה-ניצוץ".

קשרתי לה את העיניים. המפרקים אוזקו מאחורי גבה. השער הרך שלה גלש לה על הכתפיים והניחוח.. אוח, הניחוח. הפרומונים המטריפים האלו. טיפות הפחד והתסכול.. היא כל כך יפה. הפחד שלה כל כך יפה. רציתי רק לעזור לה. להעניק לה מתנה. שתצא סוף סוף מהבועה הזו שלה. שתנשום קצת. שתצליח להשתחרר. היא ביקשה שאתן לה שוב לראות. אפילו רק לרגע. ידעתי שזה רק ילהיט אותה יותר. ידעתי, ואלי בגלל זה הנחתי לה לפקוח עין אחת. רק אחת. היא התחילה להתנשף, לצרוח. חסרת אונים. לא בדיוק חסרת אונים. היא נלחמה כמו שועלה קטנה,  במחול היסטרי ותקיף היא יצרה לעצמה סימן מהאזיק. בלי כל כוונה היא סומנה.

היא תלשה את האזיקים מעצמה, את כיסוי העיניים והישירה אלי מבט. השפילה אותו ונשכבה. היא נשכבה על הרצפה לרגליי. מפוחדת. נרעשת. נרגשת. חצי תמימה. הנחתי רגל אחת על החזה ורגל אחת על הגרון. היא שאלה אותי אם מיקום הרגליים שלי היה מכוון. אני עניתי לה שאין דבר שאינו. אח"כ היא ביקשה ממני שאחזיר לה את הכיסוי, היא הבטיחה שעכשיו תיהיה ילדה טובה. הכיסוי לא חזר. גם הרצון שלי להשתעשע בה כבר אבד.     "

#כ"כ_סימבולי_להיום.
 

.

#צריכה_לחסום_אותך_גם_בהודעות.

#עדיין_לא.

#בוגדת.

.

שוחחנו מעט, עשה רושם של בעל ניסיון ורצון, בעיקר בתחום ה CBT.

הוא זרק את הזבל, נשאר בתחתונים, ארגן את הדברים שלו בפינה (היה צריך שלושה דיוקים כדי להצליח) סיפר על בעיה רפואית והתיישב בעמדת מוצא.

הוא הגיע עם שקית של כל טוב, חבלי קשירה, מצבטים, מכשירי חישמול, אזיקים, מחבטים ועוד.. לאט לאט דיללנו את המארז לדברים פרקטים שעשו לי חשק.

חלק לא עבדו או היו עדינים מידיי, חלק היו קשורים לאנאלי למרות שהובהר שעד לגט לא אחדור ולא אתקרב לאזור.. ועדיין, לא כעסתי. היו יותר מידי פיתויים בסביבה. הוא נראה ממש רגוע, אפילו מעט אפטי, קיבל תדרוך ברור והתחלנו.

חלק מהדברים נוסו עליי קודם כשהוא עם גבו אליי, חלק בוטלו או הוחלפו דיי במידיות.

.

לא ראיתי את חגורת הצניעות, עדיין.. מתחת לתחתונים והכל, אבל שנינו ידענו שהיא שם. המצבטים והוואקום לפטמות היו עדינים מידיי והוחלפו באטבי כביסה קשים. אחד על כל אשך, אחד על כל פיטמה ואחד על כל שריר חיבור בין הצוואר לכתף.

הבאתי כוס מים קרים עם קש והתחלנו..

.

העטיפה הייתה מכאנית מעט, לא כמו שהורגלתי אבל עדיין, נעימה. כשהגענו לפנים הייתי צריכה להאט את הסיבובים שלו שוב ושוב כדי שלא יחנוק את עצמו, קרעתי פתחים יפים למעבר נשימה.

הפסקנו מעט עד שהסחרחורת עברה. 

בשלב מסויים נראה שהבין וביקש להפסיק. הבהרתי כי יאלץ ללכת. הוסכם. קרעתי פתחים בחלל החזה והידיים והנחתי אותו להשתחרר ולאן עליו לזרוק את הניילון שבוזבז.

הוא שאל שוב אם ללכת, התלבש.

מניחה שגם הוריד את הכלובון, אסף את חפציו ויצא.

השאיר אחריו את הניילון והבושם.

ריח נפלא..

מקווה שאתה בטוב קטני. תאותת ששרדת את הלילה.

#מומיפיקציה_לא_לכל_אחד.

עודחפצים נוצצים... צעצועים. ... לא מבטיחים עוד אושר.

משחקון קצרצר של מומיפיקציה והוא בחר לברוח...

תקווה, איפה את??

ותודה לסטודנטית שדרדרה...

סתםםםם...

אני דווקא כן לוקחת אחריות על המעשים שלי.

.

#גוד_שבס🖤