אמר לי פעם האישלי שלא שלי: לבשי את הדבר היפה ביותר שלך
את החיוך שלך
וקנה אותי
התוודתי בפני חברתי עונדת הפנינים שאני יודעת ומודעת עד כמה אני נשלטת כרונית, לכן מי אשר יהיה איתי צריך לדעת שהוא עלול להרוס אותי כי הנתמסרות שלי היא כמעט הרסנית - היא הגיבה בהתנשאות וזלזול.
ושני אלה מובילים אותי למחשבה - מה הופך את האישלי שלא שלי לכל כך נפלא? זה פשוט ועכשיו לי ברור.
תעברו כאן על הפרופילים ותקראו מה רוצים השולטים - סמרטוט רצפה,צייתן וכנוע (כן לשון זכר בכללי,שני המינים מתקבלים בכל נקב אפשרי).
כמי שחובבת אתגרים הגברים המלמדים תמיד יותר מעניינים
הרי בסופו של יום לכולכם אותו איבר, מבורך יותר או פחות, בסיכומו של דבר אני רוצה אותך אצלי עמוק בפות!
אבל כדי שהאמת תהיה הנאה,צריך להעריך את התשורה.
אני אישה ולא ילדה, אז התמסרות מיידית נראית לי טפשית וסמרטוטית.
אתה צריך להביא אותי על הברכיים ואני לזכות במציצה - לך
מה טעם בלתת לי הוראות? בסופו של יום כולנו נשלטים
של הבוס,האישה או השותפים (הבנקים)...
אבל להעניק שליטה - זו הגדולה האמיתית.
להתחיל שיחה ב - תיהי כלבה צייתנית על הברכיים במיידי!
נו באמת! בשתי טפיחות רכות בנייד, יש לי זין שיעמוד אצלי ויפרק לי את התחת עד שלא אצליח לזכור מי אני.
אבל זה לא מעניין!
גבר שדורש ממני:שפה גבוהה, לנבור בנפשי, לשמור על גופי, לחדד את שכלי! זה הגבר שלי
האישלי שלא שלי - חוזר ומזכיר לי : בלי שטויות!
לא בולבולים מפוארים ופטמות מחודדות, לא בשבילו, בשבילי!
כי חשוב לו לזיין איכות ולא עוד פות נחות.
בקיצור - כבדו עצמכם בזיון איכותי שמתחיל בשיחה אמיתית וגומר בדפיקה איכותית!
