לפני 14 שנים. יום שני, 15 באוקטובר 2012 בשעה 13:21
פתאום התעוררתי שטופת זיעה הושטתי יד לטלפון לידי,
השעה ארבע בבוקר.
אין שיחות שלא נענו, אין הודעות.
אני ישנה בלי הלילה טוב שלו.
כל הערב מפנטזת עליו מחכה לשיחה הליילית שלנו, ונרדמת.
שינה בלי הלילה טוב שלך טרופה היא, והבוקר שאחרי עלוב.
לא רציתי לקום. לא הצלחתי לקום.
לא עשיתי כלום.
זקוקה לך יותר ממה שאני מבינה בכלל.
מחכה לך פה.
לילה טוב ובוקר טוב ויום נפלא לך אדוני.
שלך.