וואייי איזה לילה עבר עליי?... אףףףף
אחד כזה שמוציא את הביפנוכו החוצה. טוטאל לוס של רגשות.
באובדן שליטה מתמשך על כאב פנימי מצטבר. מהחיים שם בחוץ וממה שאני חווה מכאן.
פשוט פצחנו במחול מטורף של דמעות. דמעותיי. דמעותיה. כאילו נגעו האחת בשנייה ויצרו זרימה קולחת למאגרי הנפש.
מפגש לא מתוכנן עם עצמי (אולי גם עם עצמה...). גילוי. הטמעת זהויות זהות.
בזכות נקודת אור אחת. בינתיים אחת. כי אתם חבויים לי בינתיים, כמו שאני לכם.
מתערטלים בחשיכה הפנימית שלכם.
דמות מופלאה של אישה מהאתר. שאינה בהישג ידי (ולרבים אחרים מכם...), שאתמול נגעה היכן שכבר שנים אין לאישה לגעת.
לוקחת על עצמה דברים שהיא בעצמה היתה רוצה להשיל.
במסר אחד. מכתב אחד. נגיעה אחת.
וואו !!! כל כך ריגשית היתה לי. שהרגשתי שאני כותב לפניה את המחשבות. כל כך לא מאופיינת... בטח למה שאנחנו מצפים שיתפתח לנו מכאן.
ותאמינו לי, אני נאבק בהשרשת הדרישה העצמית ממני, להפסיק ולצפות.
לא אחרי מה שעברתי בתקופה האחרונה עם עצמי, לא איתכם, לא בגללכם ולא בזכותכם.
אז תודה לך שהיית שם איתי ואני במעט שיכולתי להיות איתך.
כי לא צריך הרבה בשביל לגלות באמת. צריך להרגיש... ועשית את זה טוב מאחרות.
אולי ניסיון חיים מצטבר. אולי פשוט את Gifted.
אני יוצא אחרי החוויה במסר ברור, שפשוט חייב לקום איתנו כל בוקר(ובעצם גם ללכת לישון איתנו...)
תרימו ראש !!! קודם כל. ולא חשוב באיזה צד אתם נמצאים מכאן ומשם, בצד שקובע או שקובעים עבורו.
אל תתנו לאף אדם להשפיל ולהטיח אתכם לרצפה, בטח שלא for life, ריגעית כן. שתפרקו את מחסנית הרגשות שלכם. יאפ, הולך.
קבלו סטירות, תדממו, תכאבו, תתרסקו אבל מישהו/י יהיו שם בשבילכם ללקק את הפצעים, לשמור, לגונן, להרכיב מחדש ולתת חיים.
פשוט לתת חיים עבורכם.
כמו שאני מייחל לעצמי.
לחבק מהנפש לגוף.
ולהיפך.
אז ביום הבחירה שלכם... שבו החופש באמת מציץ לו בקטנה, לעשות את הבחירה שאתם מאמינים בה (גם אם האמונה הפעם לא תעזור...חחח)
משאיר לכם קליפ שמסמל את מה שעברתי אתמול.
ממצב של "נכות" למצב של קימה על הרגליים.
יצאתי לבחור לי אות... ולבלות :)
