לפני 10 שנים. 9 בנובמבר 2014 בשעה 18:34
מבטן גדלת איתי
הילד שבי
דורש לאחר חלום
ברגש אחד שיהלום.
שקוף מפניי
לעוד מבט נמוג
מתפוגג מעליי
לתוך מגע נסוג
של שכחה,
ברגע הבריחה.
ואני שם
לפני שהכל נעלם,
כמו זיכרון הקשור לעצמותיי
ומראותיו השמורים עוד לפניו.
חושב עליך בקור אימים
האם קולך יעיר מתים?
פחות מובן
לא מכוון
זה אתה
ילדון קטן.
