בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

סתם כל מיני שטויות שיש בראש

אהבה אמיתית היא לצעוד יחד

אל עבר האופק בלי כל פחד.

לטפס על הרים, לעבור גאיות,

אמיצים ככל שאפשר להיות.

לעבור מכשולים וקשיים מכל צד

והלאה ללכת, יד ביד.

לטבוע בדמעות, ליפול לעומקים,

ואחד את השני למשוך ולהקים.

למעוד- ולתמוך, לאחוז, לחבק,

לדעת להעריך, וגם לחזק.

העיקר להמשיך ולא להיות לבד,

כי שניים שאוהבים-הם שניים שהם אחד..
לפני 16 שנים. 10 בינואר 2008 בשעה 14:17

בוחן אהוב ,

השתיקה שלי פוגעת בשנינו

בעיקר בי .

אתה חסר לי .

אבל המילים מסרבות לצאת ,אני מרגישה כאילו מישהו עמד מעליי עם שואב אבק אדיר מימדים ושאב ממני את כל האנרגיות .

מקולקלת .

ואיך תשתמש בי כך ?



המרחק ביננו גדל ורק בגלל זה הייתי רוצה לנסות ולהתחיל לדבר שוב

אבל אני קפואה ,חסרת יכולת לזוז או לדבר .



תודה, שאתה מכבד את השקט שלי

אני צריכה אותך אבל כנראה צריכה גם אותו .



וכשאין לי מילים אני נעזרת במילים של אחרים .

המילים הבאות מוקדשות לך ,עטופות בחום ואהבה מוגשות לך בהרכנת ראש .

ואולי אני חולמת




ואולי אני חולמת בהקיץ
ואולי אתה תסכים לחלום איתי
אמרת לי את כל כך יפה
מחר ניפגש באותה שעה

איך שלא יהיה
אותך תמיד ארצה

וחלמתי אותך
מחר ניפגש בחלום הבא
אני רוצה אהבה
לא כל כך טובה
שלא יהיה נחמד
שרק יהיה ליד

איך שלא יהיה
אותך תמיד ארצה

ואולי אני חולמת בהקיץ
ואולי אתה תסכים לחלום איתי






נשיקות


לפני 16 שנים. 10 בינואר 2008 בשעה 5:25

מרוקאי אחד מגיע הביתה עם שוקולד
וזר פרחים. הוא נותן אותם לאישתו
יחד עם נשיקה מצלצלת.
האישה לוקחת אותם, מחייכת ושואלת:
"הו יקירי, תודה. ממי אלו?"

לפני 16 שנים. 9 בינואר 2008 בשעה 21:40

שאלה ששאלה אותי המעריצה

מעוניין לשמוע מה אתם חושבים

אני את התשובה שלי כבר עניתי לה




חשבתי על זה אתמול ,

האם נהוג שהאדון יורד לכלבה ?

כי מצד אחד ,כלבה אמיתית (לדעתי ) לא יכולה בלי שילקקו לה

ומצד שני זה אומר ,שהאדון מספק את הכלבה ,במקום שהיא תספק אותו

מצד שלישי ,כלבה אחרי שמלקקים לה יכולה לספק את האדון שלה בכל מה שרק ירצה .

תענה לי ?

זה באמת חשוב לי לדעת .

אני חייבת להודות שאם זה לא נהוג אני מצפצפת על זה

איך בכלל אפשר לחיות בלי שמישהו יירד לך ?

אני כל כך אוהבת את זה !



אני מפנטזת עלייך יורד לי ,משחק לי בכוס

מטנף אותי

אתה מטנף אותי .

כמובן שהכל תלוי ברצון שלך

אני לא יודעת בכלל אם היית רוצה דבר כזה .

היית רוצה ?



היייתי מוצצת לך כל כך טוב אם היית יורד לי

אבל ברור שגם אם לא ובכל מצב הייתי מתה לרדת לך ,ללקק ולמצוץ .

איך אני אוכל לחיות עכשיו בלי שתחרמן אותי ?

ממי אני אתרטב?

ואם לא אהיה רטובה איך אהיה מוכנה עבורך ?



בא לי לעמוד על ארבע ,

ראש על הרצפה ,כל חלק הגוף העליון כפוף ,להגביה את התחת וכל זה מול הפנים שלך

לתת לך להחליט מה תרצה לעשות לי בתנוחה הזאת .



בוחן אהוב ,

הכלבה שלך כל כך חרמנית ומתגעגעת

אני חושבת שחוץ מחולות נפש נימפומניות אין מישהי שיותר חמה ממני

חמה בגללך

אני הרכוש הבלעדי שלך .

נשיקות .

לפני 16 שנים. 9 בינואר 2008 בשעה 19:16

המקום בגן- העדן נהיה קצת צפוף,
והוחלט לשנות את מדיניות הקבלה:
כדי להתקבל לגן- העדן היה עליך להוכיח
שביום מותך עבר עליך יום מזופת במיוחד .
התקנה אמורה הייתה להיכנס לתוקף משעה 12 בצהרים למחרת.
למחרת בצהרים בשעה 12.01 הגיע האיש הראשון לשערי גן העדן.
המלאך, שומר השערים, נזכר בתקנה החדשה
ואמר לאיש: " לפני שאני מכניס אותך,
עליי לדעת איך עבר עליך יומך האחרון".
"ובכן ", ענה האיש, " הגעתי במפתיע הביתה מהעבודה
לדירתי בקומה ה-25 ותפסתי את אישתי ערומה.
היא נראתה לי משום- מה כמישהי שלפני כמה דקות
היה לה סטוץ עם גבר , אבל לא ראיתי איש בדירה.
מיד פתחתי בחיפושים מדוקדקים
אבל לא מצאתי זכר לגבר זר .
אישתי התחילה לצעוק עלי בכעס,
ואני הייתי כבר מוכן לוותר,
כשמבטי נפל במקרה על מרפסת ביתי,
וגיליתי אצבעות ידיים של גבר הנאחזות במעקה המרפסת ,
והוא תלוי באוויר מצדו החיצוני של הקיר.
נתקפתי זעם רצחני, רצתי למרפסת,
דרכתי על אצבעותיו של האיש מספר פעמים,
עד שהמנוול הרפה, בצעקות אימים,
מאחיזתו במעקה ונפל מהקומה ה 25- למטה.
אבל רצה הגורל, והאיש נחת על הגדר-החיה הצפופה שלמטה ,
שבלמה את נפילתו, והוא לא נהרג.
זה הרתיח את דמי עוד יותר, רצתי בחזרה לדירה כדי לתפוס
את החפץ הראשון שיזדמן בדרכי כדי לזרוק אותו עליו .
מוזר, אבל הדבר הראשון שנתקלתי בו היה המקרר.
ניתקתי אותו מהשקע, דחפתי אותו למרפסת
וגלגלתי אותו מעבר למעקה המרפסת .
המקרר צנח מגובה של 25 קומות, נחת על המנוול וריסק אותו .
התרגשותי הייתה כה גדולה שקיבלתי התקף לב ונפחתי את נשמתי .
המלאך חשב בלבו שבעצם לאיש היה יום קשה במיוחד ,
ועשה את מעשהו בסערת רגשות עצומה ופסק:
"בסדר אדוני , ברוך בואך לממלכת השמים!", ונתן לאיש להיכנס.
כעבור מספר שניות התדפק האיש הבא על שערי גן העדן .
אמר לו המלאך: " לפני שאני מכניס אותך,
אני צריך לשמוע איך היה יומך האחרון.
"אין בעיות ", ענה האיש הבא בתור,
"אבל אתה לא תאמין לסיפור שלי .
הייתי במרפסת דירתי שבקומה ה- 26
ועסקתי באימון הגופני היומי, השגרתי שלי.
היה לי יום מלחיץ במיוחד ורציתי לשחרר קצת את הלחץ .
כנראה נסחפתי קצת בתרגילי הקפיצות שלי,
מעדתי והחלקתי מעבר למעקה המרפסת והתחלתי ליפול .
למזלי, וגם הודות לתרגילי האקרובט יקה הקשים
שהייתי רגיל לעשות בעבר ,
הצלחתי להיתפס בקצות אצבעותיי
במעקה המרפסת של הדירה שמתחתיי .
אבל לפתע יצא מהדירה, בריצה מטורפת איזה משוגע,
התחיל לקלל, ומעך ברגליו את אצבעותיי שנאחזו במעקה.
כמובן שצנחתי למטה. נחתתי על שיחים צפופים
שבלמו את נפילתי ולא נהרגתי מיד .
וכשאני שוכב שם, עם הפנים למעלה ובייסורי תופת,
אני רואה את המטורף הזה דוחף מקרר
עם כל התכולה שלו מעבר למעקה .
המקרר צנח למטה מהקומה ה 25,
נחת ישר עלי והרג אותי במקום.
המלאך לא היה מסוגל להסתיר את חיוכו
כשהאיש גמר את סיפורו וחשב
שלאיש הזה היה באמת יום מזופת והודיע :
"אדוני , ברוך בואך לממלכת השמים!", והכניס אותו.
כעבור שניות אחדות הופיע האיש השלישי.
אמר המלאך: " ספר איך הגיעה שעתך האחרונה?"
פתח האיש: " ובכן, אני מתחבא במקרר , ערום לגמרי ופתאום ... ...

לפני 16 שנים. 9 בינואר 2008 בשעה 18:13

שתי נשים משחקות טניס במועדון כשאחת הנשים מכה בכדור בחזקה והכדור עובר למגרש השכן בו משחקים שני גברים והכדור פוגע באחד מהם.
הגבר הנפגע מחזיק את כפות ידיו יחד מתכווץ, כשידיו לחוצות אל מבושיו ומתגלגל בכאב.

האשה המכה רצה מיד אל המגרש השכן ואומרת לגבר המתפתל בכאב שהיא פזיוטרפיסטית והיא יכולה להקל עליו.

הגבר מסרב ואומר שעוד רגע הכל יהיה בסדר אך האשה מתעקשת.

היא משכיבה את הגבר מכניסה את ידה לתוך מכנסיו ואחרי כמה דקות של עיסוי היא שואלת: "הוקל לך, זה עשה לך טוב?"


"זה היה נפלא" עונה הגבר "אבל הבוהן שלי עדיין נורא כואבת מהמכה של הכדור".




לפני 16 שנים. 9 בינואר 2008 בשעה 17:06

אומרים שאני בחור ביישן
אומרים שאני עצוב
שיום עצוב ויום שמח
לי זה לא חשוב, לי זה לא חשוב

כי החיים ידידי כל כך יפים
כדאי לשמוח עד השמיים
בלי לבכות רק חיוכים

יש אדם שואל מדוע החיים קשים
אל תשאל הייה רגוע
אמור שהם יפים, אמור שהם יפים

כי החיים ידידי

לפני 16 שנים. 9 בינואר 2008 בשעה 16:47

יותר מאוחר אני אכתוב לכם עוד

משהו קטן שקיבלתי כרגע בהודעה


אני אוהבת אותך
חולה
מטורפת
עלייך
הכוס
שלי
חרמן
רק
מלחשוב
עלייך


לפני 16 שנים. 9 בינואר 2008 בשעה 5:58

פולני אחד זכה במיליונים
בטוטו והחל לחיות חיי מותרות.
לאחר שנה בה הוא חווה את תענוגות
החיים מגיעים אליו עיתונאים ושואלים:
"נו, איך זה להיות מיליונר?"
עונה הפולני: "מצויין,
יש בזה המון יתרונות".
שואלים העיתונאים: "ומה הטוב שבהם?"
חושב הפולני ואומר:
"שאישתי הפסיקה לבשל..."

לפני 16 שנים. 9 בינואר 2008 בשעה 4:58

דמעות תלויות באוויר,
משתלבות עם הגשם,
נוחתות על השביל,
וזה לא במקרה ש...
החורף התחיל..

זה חורף עצוב,
כי לא אראה אותך שוב
חורף עצוב,
כי הלכת אהוב.

זה חורף עצוב,
כי אין מי שיבין,
אין מי שיהיה,
אין מי שירגיש,
כמוך...

והזמן ממשיך לרוץ,
זה רק אתה שעצרת,
ועדיין גשום בחוץ,
זה אתה שאמרת
חייבים לחיות..

זה חורף עצוב...

הגשם פסק,
זה רק אנחנו שממשיכים לבכות

לפני 16 שנים. 8 בינואר 2008 בשעה 21:35

תקחו קצת אחורה זה כמה שנים
אהבה, משפחה, נשמה, ילדים
הכל התפוגג בענן בכייני
שהמטיר על כולנו ברד דמיוני.

המוות חזר להיות באופנה
אונס ורצח, שלום, מה נשמע?
רק אתמול שיחקנו ביחד קלפים ברחוב
ומישהו מחר עלינו יכתוב.

מי הרס פה את הכל?
לא רוצים ליפול ליפול ליפול ליפול
זה זמנכם ולא זמני
בואו נברח, נבכה, נצרח, נצא מדעתי.

איזה מזל, יש רק פצועים!
הודיעו ברדיו שיש חיוכים
הקהל מתבקש לקום לכבוד התקווה
כשליבנו יושב עליה שבעה.

מי הרס פה את הכל...