לפני 16 שנים. 9 בינואר 2008 בשעה 4:58
דמעות תלויות באוויר,
משתלבות עם הגשם,
נוחתות על השביל,
וזה לא במקרה ש...
החורף התחיל..
זה חורף עצוב,
כי לא אראה אותך שוב
חורף עצוב,
כי הלכת אהוב.
זה חורף עצוב,
כי אין מי שיבין,
אין מי שיהיה,
אין מי שירגיש,
כמוך...
והזמן ממשיך לרוץ,
זה רק אתה שעצרת,
ועדיין גשום בחוץ,
זה אתה שאמרת
חייבים לחיות..
זה חורף עצוב...
הגשם פסק,
זה רק אנחנו שממשיכים לבכות
