צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

סתם כל מיני שטויות שיש בראש

אהבה אמיתית היא לצעוד יחד

אל עבר האופק בלי כל פחד.

לטפס על הרים, לעבור גאיות,

אמיצים ככל שאפשר להיות.

לעבור מכשולים וקשיים מכל צד

והלאה ללכת, יד ביד.

לטבוע בדמעות, ליפול לעומקים,

ואחד את השני למשוך ולהקים.

למעוד- ולתמוך, לאחוז, לחבק,

לדעת להעריך, וגם לחזק.

העיקר להמשיך ולא להיות לבד,

כי שניים שאוהבים-הם שניים שהם אחד..

4

לפני 16 שנים. 12 בדצמבר 2007 בשעה 21:23

זונה אחת עלתה על אוניית תענוגות כדי להרוויח קצת כסף.

היא ניגשה לבחור גרמני ואמרה לו, "תעצום עיניים אני אעשה לך משהו נעים."

האיש פותח את העיניים וראה את הזין שלו בפה שלה, והיא אומרה: "50 דולר או שאני נושכת!"

הגרמני הביא לה חמישים דולר והסתלק מהמקום.

מאוחר יותר היא ניגשה לבחור אירי ואמרה לו, "תעצום עיניים אני אעשה לך משהו נעים."

וגם ממנו היא היא לקחתה 50 דולר נוספים.

פתאום היא ראתה ישראלי, עשתה את הטריק שלה ואמרה: "50 דולר או שאני נושכת."

הישראלי לא פראייר, תפס לה את הראש, אצמיד אותו ואמר לה: " 100 דולר או שהפה שלך יהיה מלא שתן..."

לפני 16 שנים. 12 בדצמבר 2007 בשעה 18:46

כבאי בא לאשתו, ואומר לה אני רוצה שנעשה בבית שלנו כמו שאצלי בתחנת כיבוי אש, שריקה ראשונה מתלבשים, שריקה שנייה מחליפים בגדים, שריקה שלישית הולכים לאוטו, שריקה שלישית עולים על האוטו, האישה הסכימה, הוא לקח משרוקית ושרק פעם ראשונה, שניהם הורידו בגדים, הוא שרק עוד פעם הם עלו למיטה ושריקה שלישית הם התחילו לעשות סקס, פתאום במהלך הסקס האישה שורקת, אז בעלה שואל אותה מה קרה ? האישה ענתה : האש מתגברת אבל הצינור קצר מדיי !

לפני 16 שנים. 12 בדצמבר 2007 בשעה 18:42

חייל ודוס עומדים בטרמפיאדה בשעת לילה מאוחרת, התקופה הייתה תקופת חורף והקור בחוץ היה עז, גשם חזק התחיל וגם רוחות, לפתע הגיחה מכונית משום מקום ועצרה להם המסכנים, נהג המכונית, הסכים להעלות רק את החייל, הדוס הרטוב ניגש לאדן חלון אותה המכונית, ואמר לנהג : אבל למה אתה לוקח רק אותו ומשאיר אותי פה לבד בלילה ? עונה לו נהג המכונית : כי הוא משרת אותי ומשרת את המדינה שלי ! אז הדוס הסתכל עליו ואומר : נו, אבל אני משרת את השם ! אז הנהג אמר לו : אז שהשם ייקח אותך !

לפני 16 שנים. 12 בדצמבר 2007 בשעה 18:33

נשוי בן 30 שומע דפיקות בדלת, הוא ניגש, פותח את הדלת ורואה חבר שהיה לו בצבא ולא נפגשו כבר 10 שנים ואיתו כלב, שניהם ישבו וצחקו וסיפרו אחד לשני כל מה שעבר עליהם ובינתיים, הכלב הרס את כל הבית, קרע את הכורסאות, לכלך את הוילונות, שבר את המחשב, כשהחבר עמד ליד הדלת לפני שהלך, אמר לו, אני ממש שמח שבאת, אבל אם תוכל בפעם הבאה לא להביא איתך את הכלב שלך, אז ענה לו החבר : זה לא כלב שלי בכלל, הוא שכב פה בכניסה כשהגעתי, חשבתי שהוא שלך.

לפני 16 שנים. 12 בדצמבר 2007 בשעה 5:52

משפחה מטיילת בגן חיות. כשהם באים
לצפות בפיל, הילד שואל את אימו:
"אמא, מה זה הצינור הארוך הזה של
הפיל?" "זה החדק שלו", עונה האם.
הילד ממשיך: "ומה זה הצינור הזה
בצד השני?" האם נבוכה ואומרת:
"אהה... זה שום דבר". הילד לא
מסתפק בתשובה ושואל את אביו:
"מה זה הצינור בצד השני של הפיל?"
"זה הזין שלו בני" אומר האב ישירות.
"אז למה אמא אמרה שזה שום דבר?"
עונה האב בגאווה:
"היא פשוט רגילה לשלי".

לפני 16 שנים. 12 בדצמבר 2007 בשעה 4:57

שאלה: איך קוראים להתחלת קשר
של שני אנשים שמדברים בצ'אט?

תשובה: קליק.

שאלה 2: ואיך קוראים לאהבה של
שני אנשים שנפגשו בצ'אט?

תשובה 2: דאבל קליק.

לפני 16 שנים. 10 בדצמבר 2007 בשעה 7:36

זוג הולך ליועץ נישואים ואומר:
"אנחנו מתלבטים בין לקנות כלב
לבין לעשות ילד". שואל הרופא:
"אז מה ההתלבטות?" עונה הזוג:
"אנחנו שוקלים מה עדיף:
להרוס את השטיח או להרוס את החיים".

לפני 16 שנים. 10 בדצמבר 2007 בשעה 7:35

זוג שזה עתה התחתן עובר לדירה חדשה.
האישה מבחינה מיד בשכנתה שתולה
כביסה מלוכלכת. היא שואלת את בעלה:
"איך זה יכול להיות שהשכנה
תולה כביסה מלוכלכת? היא לא שמה לב?
אולי היא צריכה שאלמד אותה לכבס?"
כך היה במשך תקופה ארוכה. בכל פעם
שהשכנה תלתה כביסה, האישה זיהתה
בגדים מלוכלכים. יום אחד היא חוזרת
ורואה את השכנה תולה בגדים נקיים.
היא אומרת לבעלה: "ראה איזה פלא.
מישהו לימד אותה לכבס". "לא",
עונה הבעל, "היום קמתי מוקדם
וניקיתי את החלונות שלנו".

לפני 16 שנים. 4 בדצמבר 2007 בשעה 16:00

אתה יושב לידי, חיוך זדוני על פניך וקושר לי את הידיים לצידי המיטה. אני אוהבת לראות את הפנים שלך רציניות, את קצה הלשון שלך מבצבצת בין השיניים בריכוז, כשאתה מהדק את החבלים. מחייך לי לתוך העיניים ועובר לקשור את הרגליים, פישוק גדול. נושם את הידוק הקשר וחוזר אלי. פנים מול פנים, נותן לי נשיקה על השפתיים, ומביא סרט לכרוך אותו על העיניים שלי. אתה לא אומר דבר ואני לא אומרת כלום ויש מן שקט כזה עמוק בחדר. אני אוהבת את התחושה של העיוורון, מחדד לי את החושים האחרים ואני שומעת אותך. עוקבת עם הראש אחר הרעשים שאתה עושה, מנסה לנחש היכן אתה ומה אתה עושה. הנרות מריחים יסמין ולבנדר, המיטה מריחה ניקיון. שומעת את הנשימה שלך חרישית, עובר מצד אחד של המיטה לצד השני בשקט. תחושה של אי נוחות מההמתנה הזו, מההנאה השלווה מהרעיון שאהיה שלך היום. לגמרי. טיפה קרה נופלת לי על החזה בצד שמאל. מצמררת אותי לאדוות קור שמתכווצות לנקודת הפגיעה. הנשימה נחטפת, ואחרי שניה האוויר יוצא ברעש. עוד טיפה, הפעם, על הירך. זרמים מתחילים לנוע בין הנקודות. ועוד אחת על הצוואר. הקטיעות בנשימה מתחילות להתנגש ואני נכנסת לרגישות של איפה הנקודה הבאה. סוג של פאניקה של הגוף. העור שלי רגיש יותר, מצפה, כל פעם בנתיב הצפוי ומופתע כל פעם מחדש. כשהטיפה הבאה פוגעת בירך הפנימית אני מרגישה את הדופק שלי מתחיל לעלות. נגיעת האצבעות שלך בגופי מפתיעה אותי. סמרור אצבעות בירך השמאלית גורמת לי לנסות ולהתרומם אל היד שלך, אבל אז אני מגלה שאני קשורה ללא יכולת לזוז בכלל. החבלים עוצרים אותי מלעלות, מלסגור את הרגליים למגע. כולי אחוזת תשוקה.
הנהימה מתחילה להבנות בי, אתה מנגן עלי מנגינה איטית. מודרנית, לא זורמת בקו אחד אבל הנגיעות שלך מכישות אותי כל פעם במקום אחר .הגוף שלי נטען חשמל. כל מגע ממלא אותי יותר, מעלה את סף הרגישות. להרגיש אותך יותר ויותר חזק. אני עוד שותקת אתה לא אומר מילה אבל הגוף שלי כבר צועק, רוטט ומשתוקק. אם הייתי יכולה, הוא היה מהבהב באורות ניאון אדומים וצועק לך לגעת בו. קוררר בפטמה. אלוהים, הצמדת לי קרח שם, מסובב מסביב מקפיא לי אותה. זה טובבבבבב. הפטמה מזדקרת ובוערת ופתאום אתה עוזב אותה והקרח מתחיל לנזול לי לבטן, שמתכווצת מהפחד ולאט לאט הקרח נודד לטבור ומפיץ בי קור .אצבעותיך עולות מהירך הפנימית לכיוון הערווה שלי. תגיע לשם? שיט לא. אתה רק מרפרף עליה בקצות האצבעות – גורם לי להשתולל, להיאנק ולהרטיב. אני שומעת את הנשימה שלך, אתה לא נשאר אדיש. נשימה מהירה יותר ושורקת. יין מריח לי פתאום ונשפך מהפה שלך לשלי בטפטוף איטי. קצת נוזל מהצדדים על הצוואר שלי. מרגישה פתאום קור ליד הערווה שלי, קובית קרח מונחת על המיטה בין הרגליים שלי נוגעת לא נוגעת בי. זה מגרה בטירוף ומפחיד רק לחשוב שזה הולך לגעת. שם. הגוף מנסה להתרחק למעלה, אבל לא יכול, נוגע לא נוגע. אחחחח טיפה לוהטת רותחת פוגעת בי בחזה. ועוד אחת על הפיטמה. אלוהים אתה מטפטף עלי שעווה רותחת מנר. אתה עוטף אותן בציפוי שעווה – לאט לאט, מטריף את חושיי. משחק לי בפטמות משחקי חום וקור. אני מנסה בגבולות הקשרים להתחמק ונוגעת בקרח עולה שוב ופוגשת טיפה לוהטת לכיוון החזה שלי מטלטלת מצד לצד. לא צועקת אבל גונחת והראש עף ממש לשמיים, כואב מרוב גירוי. (חום מתפשט במעגלים, קור אוסף את המעגלים אליו. הגוף כולו נסגר ונפתח שוב ושוב) הפיטמה שלי מעקצצת קור, להט טיפה נוספת על המותן שלי והיא מתקרבת עם השריפה הזו לכיוון הערווה שלי. אלוהים. קוביית קרח עוברת פתאום על הדגדגן שלי. הראש שלי עף אחורה כשטיפה קפואה נוזלת לתוכי ומיד אחריה טיפת שעווה חמה ושוב קובית הקרח עושה את הטיול המקפיא שלה. גע בי, אל תפסיק, בבקשה. אני מתחננת. נשיכה בפטמה שהייתה קפואה. חזקה. אני גונחת, צועקת קצת. כל האזור שטוף בריחות שלי, אני מרגישה את האצבעות שלך עוברת לי על השפתיים ומדיפות את הריח של הערווה שלי. מלקקת את האצבע שהייתה בתוכי. נושכת אותה. מרגישה את ידיך, לשונך ופיך מכסים את כולי, עוברים על כולי ומטריפים את חושיי. נשיכות, ליקוקים, נשיכות ומה לא.
ושוב. הפסקה של 3-4-5-6- דקות ואני משתגעת. לא שומעת אותך מסביב, אני גונחת את השם שלך. ידך החמה נוגעת בי, חודרת לתוכי ומעיפה אותי לשמיים. אני צועקת. אני מרגישה את השיניים שלך, הפה שלך על פטמותיי. מה אתה עושה לי אני מתה פה .
החבל שהיה כה רך על הידיים הופך פלדה כשאני משתוללת. נותן לי גבולות ומעצים את העונג . ואתה.. אתה פתאום עוזב שוב ומשאיר אותי צועקת מתסכול על המיטה. די לא שוב. כמעט דמעות. אני שוקעת בהתמסרות מוחלטת לתוך המיטה. לא זזה מחכה שתחליט. אני הולכת למות מרוב עונג ופחד ואתה פתאום נושך לי שוב את הפיטמה. חזק. מושך אותה אליך בשפתיים ובשיניים ועוזב. שואב אותה ביניקה חזקה מושך למעלה ואני מתפתלת, ממלמלת, צועקת, גונחת. מטורפת. אתה עולה עלי ובתנועה אחת מחדיר את כולך לתוכי. מכניס לי את האצבע לתחת רטובה מהמיצים שלי. מתחיל לזוז למעלה למטה ובסיבובים וקדימה אחורה בתנועות של כאב ועונג. ואני, אני מתחילה לרעוד כולי, שוקעת אל תוך המיטה לגמרי לא יכולה לזוז יותר. עברתי את הנקודה של הכאב, אני שלך. בצעקה מתחתית הבטן, שנמשכת ונמשכת עד שנגמר לי כל האוויר אחרי שהאזעקות בחוץ מתחילות להבהב ולפעול מהצעקה וכל המיץ שלך נשפך בגלונים של אהבה ותשוקה אלי... בתוכי...אני מתה. לא נושמת, לא זזה דקות שנראות כמו שנים, צבעים סובבים אותי בשחור ואני מתחילה לצחוק.

לפני 16 שנים. 3 בדצמבר 2007 בשעה 12:56

מספרים שמ"פ במילואים שם לב שהחבר`ה, במקום לחזור ביום ראשון בשמונה בבוקר, מגיעים בשתים עשרה, או אפילו בשעה אחת.

הוא קורא לרס"ר ואומר לו: תשמע, ביום ראשון הבא, כל מי שמגיע אחרי שמונה, חייב להתייצב אצלי למשפט.

החבר`ה חזרו בשתים עשרה.

באחת, המשפט של הראשון.

הרס"ר מכניס אותו: שמאל ימין, שמאל ימין.

אומר לו המ"פ: באיזו שעה היית צריך להגיע?

עונה החייל: המפקד, אני גר באחד המושבים. אין אוטובוס אצלנו, אז בשעה ארבע בבוקר לקחתי עגלה וסוס ורק עכשיו הגעתי.

המפקד ראה שאין מה לעשות, ושחרר אותו. יצא.

שאלו החבר`ה: מה סיפרת ? אמר: שהגעתי עם סוס ועגלה.

נכנס השני. שואל המ"פ: מה קרה? השני גם מספר על סוס ועגלה.

ככה עם כולם.

לפני האחרון אומר המ"פ לרס"ר: אם האחרון מספר על סוס ועגלה, הוא מקבל בשביל כולם.

נכנס החייל. שואל המ"פ: סוס ועגלה? עונה החייל: לא, מה פתאום.

שואל המ"פ: מתי יצאת מהבית?

עונה החייל: מוקדם.

אז עם מה נסעת?

עונה: אני מנהל מפעל ויש לי שברולט הכי חדיש.

שואל אותו: איך זה עם שברולט חדיש ולא הגעת בזמן?

עונה לו החייל: תגיד לי אתה, איך אני יכול להגיע בזמן אם כל הדרך מלאה בעגלות ???