בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

סתם כל מיני שטויות שיש בראש

אהבה אמיתית היא לצעוד יחד

אל עבר האופק בלי כל פחד.

לטפס על הרים, לעבור גאיות,

אמיצים ככל שאפשר להיות.

לעבור מכשולים וקשיים מכל צד

והלאה ללכת, יד ביד.

לטבוע בדמעות, ליפול לעומקים,

ואחד את השני למשוך ולהקים.

למעוד- ולתמוך, לאחוז, לחבק,

לדעת להעריך, וגם לחזק.

העיקר להמשיך ולא להיות לבד,

כי שניים שאוהבים-הם שניים שהם אחד..
לפני 16 שנים. 4 בדצמבר 2007 בשעה 16:00

אתה יושב לידי, חיוך זדוני על פניך וקושר לי את הידיים לצידי המיטה. אני אוהבת לראות את הפנים שלך רציניות, את קצה הלשון שלך מבצבצת בין השיניים בריכוז, כשאתה מהדק את החבלים. מחייך לי לתוך העיניים ועובר לקשור את הרגליים, פישוק גדול. נושם את הידוק הקשר וחוזר אלי. פנים מול פנים, נותן לי נשיקה על השפתיים, ומביא סרט לכרוך אותו על העיניים שלי. אתה לא אומר דבר ואני לא אומרת כלום ויש מן שקט כזה עמוק בחדר. אני אוהבת את התחושה של העיוורון, מחדד לי את החושים האחרים ואני שומעת אותך. עוקבת עם הראש אחר הרעשים שאתה עושה, מנסה לנחש היכן אתה ומה אתה עושה. הנרות מריחים יסמין ולבנדר, המיטה מריחה ניקיון. שומעת את הנשימה שלך חרישית, עובר מצד אחד של המיטה לצד השני בשקט. תחושה של אי נוחות מההמתנה הזו, מההנאה השלווה מהרעיון שאהיה שלך היום. לגמרי. טיפה קרה נופלת לי על החזה בצד שמאל. מצמררת אותי לאדוות קור שמתכווצות לנקודת הפגיעה. הנשימה נחטפת, ואחרי שניה האוויר יוצא ברעש. עוד טיפה, הפעם, על הירך. זרמים מתחילים לנוע בין הנקודות. ועוד אחת על הצוואר. הקטיעות בנשימה מתחילות להתנגש ואני נכנסת לרגישות של איפה הנקודה הבאה. סוג של פאניקה של הגוף. העור שלי רגיש יותר, מצפה, כל פעם בנתיב הצפוי ומופתע כל פעם מחדש. כשהטיפה הבאה פוגעת בירך הפנימית אני מרגישה את הדופק שלי מתחיל לעלות. נגיעת האצבעות שלך בגופי מפתיעה אותי. סמרור אצבעות בירך השמאלית גורמת לי לנסות ולהתרומם אל היד שלך, אבל אז אני מגלה שאני קשורה ללא יכולת לזוז בכלל. החבלים עוצרים אותי מלעלות, מלסגור את הרגליים למגע. כולי אחוזת תשוקה.
הנהימה מתחילה להבנות בי, אתה מנגן עלי מנגינה איטית. מודרנית, לא זורמת בקו אחד אבל הנגיעות שלך מכישות אותי כל פעם במקום אחר .הגוף שלי נטען חשמל. כל מגע ממלא אותי יותר, מעלה את סף הרגישות. להרגיש אותך יותר ויותר חזק. אני עוד שותקת אתה לא אומר מילה אבל הגוף שלי כבר צועק, רוטט ומשתוקק. אם הייתי יכולה, הוא היה מהבהב באורות ניאון אדומים וצועק לך לגעת בו. קוררר בפטמה. אלוהים, הצמדת לי קרח שם, מסובב מסביב מקפיא לי אותה. זה טובבבבבב. הפטמה מזדקרת ובוערת ופתאום אתה עוזב אותה והקרח מתחיל לנזול לי לבטן, שמתכווצת מהפחד ולאט לאט הקרח נודד לטבור ומפיץ בי קור .אצבעותיך עולות מהירך הפנימית לכיוון הערווה שלי. תגיע לשם? שיט לא. אתה רק מרפרף עליה בקצות האצבעות – גורם לי להשתולל, להיאנק ולהרטיב. אני שומעת את הנשימה שלך, אתה לא נשאר אדיש. נשימה מהירה יותר ושורקת. יין מריח לי פתאום ונשפך מהפה שלך לשלי בטפטוף איטי. קצת נוזל מהצדדים על הצוואר שלי. מרגישה פתאום קור ליד הערווה שלי, קובית קרח מונחת על המיטה בין הרגליים שלי נוגעת לא נוגעת בי. זה מגרה בטירוף ומפחיד רק לחשוב שזה הולך לגעת. שם. הגוף מנסה להתרחק למעלה, אבל לא יכול, נוגע לא נוגע. אחחחח טיפה לוהטת רותחת פוגעת בי בחזה. ועוד אחת על הפיטמה. אלוהים אתה מטפטף עלי שעווה רותחת מנר. אתה עוטף אותן בציפוי שעווה – לאט לאט, מטריף את חושיי. משחק לי בפטמות משחקי חום וקור. אני מנסה בגבולות הקשרים להתחמק ונוגעת בקרח עולה שוב ופוגשת טיפה לוהטת לכיוון החזה שלי מטלטלת מצד לצד. לא צועקת אבל גונחת והראש עף ממש לשמיים, כואב מרוב גירוי. (חום מתפשט במעגלים, קור אוסף את המעגלים אליו. הגוף כולו נסגר ונפתח שוב ושוב) הפיטמה שלי מעקצצת קור, להט טיפה נוספת על המותן שלי והיא מתקרבת עם השריפה הזו לכיוון הערווה שלי. אלוהים. קוביית קרח עוברת פתאום על הדגדגן שלי. הראש שלי עף אחורה כשטיפה קפואה נוזלת לתוכי ומיד אחריה טיפת שעווה חמה ושוב קובית הקרח עושה את הטיול המקפיא שלה. גע בי, אל תפסיק, בבקשה. אני מתחננת. נשיכה בפטמה שהייתה קפואה. חזקה. אני גונחת, צועקת קצת. כל האזור שטוף בריחות שלי, אני מרגישה את האצבעות שלך עוברת לי על השפתיים ומדיפות את הריח של הערווה שלי. מלקקת את האצבע שהייתה בתוכי. נושכת אותה. מרגישה את ידיך, לשונך ופיך מכסים את כולי, עוברים על כולי ומטריפים את חושיי. נשיכות, ליקוקים, נשיכות ומה לא.
ושוב. הפסקה של 3-4-5-6- דקות ואני משתגעת. לא שומעת אותך מסביב, אני גונחת את השם שלך. ידך החמה נוגעת בי, חודרת לתוכי ומעיפה אותי לשמיים. אני צועקת. אני מרגישה את השיניים שלך, הפה שלך על פטמותיי. מה אתה עושה לי אני מתה פה .
החבל שהיה כה רך על הידיים הופך פלדה כשאני משתוללת. נותן לי גבולות ומעצים את העונג . ואתה.. אתה פתאום עוזב שוב ומשאיר אותי צועקת מתסכול על המיטה. די לא שוב. כמעט דמעות. אני שוקעת בהתמסרות מוחלטת לתוך המיטה. לא זזה מחכה שתחליט. אני הולכת למות מרוב עונג ופחד ואתה פתאום נושך לי שוב את הפיטמה. חזק. מושך אותה אליך בשפתיים ובשיניים ועוזב. שואב אותה ביניקה חזקה מושך למעלה ואני מתפתלת, ממלמלת, צועקת, גונחת. מטורפת. אתה עולה עלי ובתנועה אחת מחדיר את כולך לתוכי. מכניס לי את האצבע לתחת רטובה מהמיצים שלי. מתחיל לזוז למעלה למטה ובסיבובים וקדימה אחורה בתנועות של כאב ועונג. ואני, אני מתחילה לרעוד כולי, שוקעת אל תוך המיטה לגמרי לא יכולה לזוז יותר. עברתי את הנקודה של הכאב, אני שלך. בצעקה מתחתית הבטן, שנמשכת ונמשכת עד שנגמר לי כל האוויר אחרי שהאזעקות בחוץ מתחילות להבהב ולפעול מהצעקה וכל המיץ שלך נשפך בגלונים של אהבה ותשוקה אלי... בתוכי...אני מתה. לא נושמת, לא זזה דקות שנראות כמו שנים, צבעים סובבים אותי בשחור ואני מתחילה לצחוק.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י