שאלה: מה משותף בין קפיצת בנג'י
ויחסי מין עם זונה?
תשובה: שניהם עולים הרבה כסף.
שניהם מסתיימים תוך פחות מדקה.
בשניהם אם הגומי נקרע... אתה מת...
סתם כל מיני שטויות שיש בראש
אהבה אמיתית היא לצעוד יחדאל עבר האופק בלי כל פחד.
לטפס על הרים, לעבור גאיות,
אמיצים ככל שאפשר להיות.
לעבור מכשולים וקשיים מכל צד
והלאה ללכת, יד ביד.
לטבוע בדמעות, ליפול לעומקים,
ואחד את השני למשוך ולהקים.
למעוד- ולתמוך, לאחוז, לחבק,
לדעת להעריך, וגם לחזק.
העיקר להמשיך ולא להיות לבד,
כי שניים שאוהבים-הם שניים שהם אחד..
זהו תמליל שיחה בין איש תמיכה של WORD לבין לקוח שיש לו, איך לומר, תקלה קטנה. רק נגלה לכם דבר אחד, איש התמיכה תובע עכשיו את WORD ! ! על פיטוריו מהעבודה.....
איש תמיכה : "שלום, אפשר לעזור לך?"
לקוח : " כן טוב, יש לי בעיה עם WORD במחשב".
איש תמיכה : "איזו בעיה?"
לקוח : "טוב, אני הדפסתי במחשב ופתאום כל המילים ברחו"
איש תמיכה : "ברחו?"
לקוח : "נעלמו"
איש תמיכה : "אז איך המסך שלך נראה עכשיו?"
לקוח : "כלום"
איש תמיכה : "כלום?"
לקוח : "הוא ריק. הוא לא מקבל שום דבר שאני מדפיס"
איש תמיכה : "האם אתה עדיין ב - WORD או שכבר יצאת משם?"
לקוח : "איך אני יודע?"
איש תמיכה : "האם אתה יכול להזיז את הסמן שלך ע"ג המסך?"
לקוח : "אין שום סמן, אמרתי לך, הוא לא מקבל שום דבר שאני מדפיס"
איש תמיכה : "האם למוניטור שלך יש מד כוח?"
לקוח : "מה זה מוניטור?"
איש תמיכה : "זה המסך שנראה כמו טלוויזיה, האם יש לו אור קטן שמראה שהוא פועל?"
לקוח : "אני לא יודע"
איש תמיכה : "טוב, אם כך תסתכל בגב המוניטור ותראה לאן מוביל חוט החשמל שמחובר אליו. האם אתה רואה אותו?"
לקוח : "כן, אני חושב שכן"
איש תמיכה : " מצויין, תעקוב אחר החוט ותגיד לי אם הוא מחובר אל הקיר"
לקוח : "כן, הוא מחובר"
איש תמיכה : "כשהסתכלת בגב המוניטור, האם ראית שני כבלים מחוברים אליו?"
לקוח : "לא"
איש תמיכה : "טוב, אז יש שניים. אני צריך שתסתכל לשם שוב ותמצא את הכבל השני"
לקוח : "או. קיי. מצאתי"
איש תמיכה : "עכשיו תעקוב אחריו ותראה אם הוא מחובר היטב לגב המחשב שלך"
לקוח : "אני לא יכול להגיע אליו"
איש תמיכה : "אהה...אתה אולי יכול לראות."
לקוח : "לא"
איש תמיכה : "גם אם אתה מניח את ברכך על משהו ומתכופף?"
לקוח : "או, זה לא בגלל שאין לי זווית נכונה זה בגלל שחשוך"
איש תמיכה : "חשוך?"
לקוח : "כן, האור במשרד כבוי והאור היחידי שיש בא מהחלון"
איש תמיכה : "אז לך בבקשה ותדליק את האור במשרד"
לקוח : "אני לא יכול"
איש תמיכה : "לא? למה?"
לקוח : "משום שיש הפסקת חשמל"
איש תמיכה : "הפס...הפסקת חשמל? אהה, אוקיי , עכשיו אנחנו מבינים. האם עדיין נמצאים ברשותך הקופסאות וספרי ההדרכה שקיבלת כאשר קנית את המחשב?"
לקוח : "כן, אני שומר אותם בארון"
איש תמיכה : "יופי!, אז לך תביא אותם, תנתק את המערכת שלך, תארוז בקופסאות בדיוק כפי שקיבלת אותה, אחר כך תיקח את הקופסאות ותחזיר לחנות ממנה קנית את המחשב"
לקוח : "באמת? זה כל כך חמור?"
איש תמיכה : "כן, אני חושש שכן"
לקוח : "אם כך, בסדר, מה אני אומר להם?"
איש תמיכה : " תגיד להם שאתה יותר מידי מטומטם מכדי שיהיה לך מחשב"
בלונדינית שמנה מגיעה לדיאטנית.
הדיאטנית מדריכה אותה:
"במשך השבוע אכלי יום ולמחרת
צומי ובשבת דלגי יום וכך
תורידי 3 קילו בחודש אחד בלבד".
כעבור חודש מגיעה הבלונדה והדיאטנית
רואה שהיא הורידה עשרה ק"ג.
אומרת הדיאטנית: "זה מדהים!
עשית כל מה שאמרתי לך?"
עונה הבלונדינית: "כן, למרות
שכמעט התפגרתי". שואלת הדיאטנית:
"מהרעב?" עונה הבלונדה:
"לא... מהדילוגים".
המזל והשכל
המזל והשכל הלכו לאיבוד במדבר. עלו בג`בלאות וירדו בואדיות, ולא ידעו לאן לפנות. תוך כדי הליכה התפתח ביניהם ויכוח: מה יותר חשוב בחיים:
מזל או שכל?
השכל אמר למזל: "אסור לסמוך על המזל. המזל הוא הפכפך ואינו נתון לשליטה. את החיים צריך לנהל בשכל, בחוכמה ובתבונה!"
המזל אמר: "אם אין לך מזל, כל מה שתעשה אפילו אם תשתמש בתבונה וחוכמה - כלום לא יצליח. בחיים הכי חשוב זה שיהיה לך מזל"
ככה המשיכו לטפס בג`בלאות ולהתווכח, לגלוש בואדיות ולריב... לטעות בחולות ולצעוק. הלכו והתווכחו, התווכחו והלכו, עד שראו כביש. שמחו המזל והשכל והחליטו ללכת לאורך הכביש, כי הרי ידוע שכביש תמיד מוביל לאיזה מקום ישוב.
הלכו והלכו לאורך הכביש, עד שהחשיך ורגליהם כאבו. החליטו לעצור למשך הלילה, לנוח ועם שחר .להמשיך לצעוד
השכל החכם, החליט ללכת לישון בצד הכביש. מספיק קרוב על מנת לראות אם עוברת מכונית, אבל די רחוק כדי שלא יידרס. היה לו קצת לא נוח ואבנים קטנות דקרו לו בגב - אבל זו היתה בחירה חכמה והגיונית.
המזל לא רצה לסבול את דקירות הסלעים בגבו. נשכב המזל לישון באמצע הכביש, במקום חלק ושטוח.
באמצע הלילה עברה שם מכונית. ראה הנהג מרחוק משהו מונח באמצע הכביש, סטה סטייה חדה לשוליים, כדי לא להיתקל במזל שישן שם, ובסטייתו לשוליים דרס את השכל
אז מה יותר חשוב:
המזל או השכל?
היום יומולדת מתכוננים לחגיגה
בנתיים עוד בדיחה להתחלת היום
בתחרות סמוראים מנסה כל אחד מהמתחרים
לפגוע בזבוב. הסמוראי הראשון משחרר
זבוב לאוויר, מניף את החרב והזבוב
צונח לרצפה. הסמוראי השני משחרר חמישה
זבובים, מכה עם החרב וכל החמישה
נופלים.
הסמוראי השלישי משחרר זבוב אחד,
מניף את החרב אך הזבוב ממשיך לעוף.
אומרים לו מארגני התחרות:
"אך לא הרגת את הזבוב... הפסדת".
עונה הסמוראי: "לא הרגתי את הזבוב,
אבל לזבוב הזה לא יהיו יותר ילדים".
זקן אחד מגיע לרופא ומבקש:
"ד"ר, אני רוצה שתוריד לי את
הפעילות המינית". שואל הרופא:
"בגילך המופלג, אתה עוד רוצה
להוריד את רמת הפעילות?"
עונה הזקן: "כן, אני צריך
שתוריד לי את רמת הפעילות
המינית... מהראש לבין הרגליים".
קפה, ספלים והחיים...
קבוצת בוגרי אוניברסיטה מבוססים היטב במקצועם נפגשו בביתו של הפרופסור הזקן שלהם.
השיחה במהרה השתנתה לקיטורים על הלחץ בעבודה ובחיים.
הפרופסור הלך למטבחו להכין להם קפה וחזר עם מגש עמוס בכל מיני סוגי ספלים: מחרסינה, פלסטיק, זכוכית, קריסטל, חלק פשוטים למראה, חלק יקרים , חלק מעולים .
הוא הציע להם למזוג לעצמם את הקפה.
כאשר כל הסטודנטים-לשעבר ישבו עם ספלי הקפה בידיהם אמר הפרופסור:
"אם שמתם לב, כל הספלים הנראים יקרים נלקחו על ידכם ולא השתמשתם בפשוטים |
ובזולים. אמנם זה אך טבעי שתרצו את הטוב ביותר לעצמכם, אבל זהו המקור לבעיות
שלכם וללחץ. תהיו בטוחים שהספל לא מוסיף איכות לקפה. ברוב המקרים הוא רק יותר יקר
ובמקרים מסוימים הספל אף מסתיר את מה שאנחנו שותים. מה שכולכם באמת רציתם זה
את הקפה, לא את הספל אך במודע הלכתם על הספלים הטובים ביותר....ואז התחלתם
להסתכל על ספליהם של חבריכם.
תחשבו על זה כך:
- החיים הם הקפה.
- העבודה, הכסף, והמעמד בחברה – הם הספלים.
אלו הם רק כלים להחזיק ולהכיל את החיים וסוג הספל שיש לנו לא מגדיר ולא משנה
את איכות החיים שאנו חיים.
לעיתים, בהתמקדות רק על הספל אנו לא מצליחים ליהנות מהקפה שהאל מעניק לנו. אלוהים מבשל לנו את הקפה, לא את הספלים... תיהנו מהקפה שלכם!
לאנשים המאושרים ביותר אין את הכי טוב מהכול. הם רק מוציאים את המקסימום מהכול. "
חיו בפשטות. אהבו בנדיבות. היו מאד אכפתיים. דברו בנועם.
השאירו את השאר לאלוהים.
מגילת העצמאות של הגבר – בנות תקראו ותשלימו
ניכתב ב 7 ימים יאיר לפיד
1. תלמדו לתפעל אסלה. אתן ילדות גדולות , תורידו אותה. אנחנו צריכים אותה למעלה ,אתן צריכות אותה למטה, ככה זה. אתן לא שומעות אותנו מתלוננים על זה שהיא תמיד למטה.
2. בשבת יש כדורגל. מדובר בשעתיים ברוטו. יש בשבוע 168 שעות. אם רבת עם אמא שלך, אתן תהיו מסוכסכות גם בעוד שעתיים.
3. בכי הוא סחיטה.
4. "אני הולכת לאמא שלי" זה לא סחיטה (זה כן אבל היא לא עובדת).
5. אם את רוצה משהו, תבקשי. בואי נבהיר זאת : רמזים דקים לא עובדים! רמזים ברורים לא עובדים! רמזים בעובי של עומרי שרון לא עובדים! פשוט תגידי מה את רוצה.
6. זה שהחברות שלך אומרות שאת צודקת, עדיין לא אומר שאת צודקת.
7. "כן ולא" הן תשובות מספקות לרוב השאלות.
8. תבואי אלינו עם בעיה רק אם את רוצה שנפתור אותה. זה מה שאנחנו יודעים לעשות. בשביל תמיכה רגשית יש לך את החברות שלך.
9. לא בבוקר! לא משנה מה רק לא בבוקר.
10. אם כאב ראש נמשך יותר משבוע, לכי לראות רופא.
11. אין דבר כזה כאב ראש שמופיע רק בלילה.
12. "חולה מין" הוא אדם שרוצה סקס פחות מפעמיים בשבוע.
13. אם את רוצה "שנהיה יותר רומנטיים", תתחילי בזה שתלבשי ביריות, חוטיני ממשי, נעלי עקב וחזיית תחרה שקופה.
14. קחי בחשבון שהביטוי "אנחנו צריכים לעשות יותר דברים יחד", כולל ביליארד, פוקר סטריפ וכדורגל.
15. אנחנו מעדיפים לשחק שש בש עם החברים שלנו. לספור מהלכים באצבעות זה לא חינני.
16. כל דבר שאמרנו לפני שישה חודשים ומעלה, אינו תקף בזמן ויכוח. למעשה, כל הערה שהערנו בטלה מתוקף לאחר שבעה ימי עבודה מלאים.
17. אם נדמה לך שאת שמנה, את שמנה. אל תשאלי אותנו.
18. השמלה שנראית יותר טוב היא זו שאת לובשת כרגע, אנחנו רוצים לצאת כבר.
19.במסיבות בגן של הילד את רוקדת איתו, אנחנו מצלמים.
20. אם הכרחת אותנו לבוא איתך, אל תשאלי כל הזמן "אתה נהנה?" תחיי עם התוצאות של מעשייך.
21. גברים לא מסתכלים על נעליים. זה למטה מדיי.
22. אם אפשר להבין משהו שאמרנו בשתי דרכים, ואחת מהן גורמת לך להרגיש עצובה או כועסת, התכוונו לדרך השנייה.
23. את יכולה לבקש מאיתנו לעשות משהו, או להגיד לנו איך לעשות את זה. לא שניהם. אם את יודעת יותר טוב מאיתנו איך לעשות את זה, תעשי את זה בעצמך.
24. אם זה מתאפשר, תגידי מה שיש לך להגיד בזמן הפירסומות.
25. התחתנו, לא התעוורנו.
26. בסרטי אקשן, לא איכפת לנו איך הגיבורים משחקים.
27. אנחנו אוהבים פורנו. תחיי עם זה.
28. אם את מועילה לראות איתנו פורנו, קחי בחשבון שנריץ את העלילה כדי להגיע לחלקים שמעניינים אותנו. במקרה כזה, לספור מהלכים באצבעות זה דווקא חינני.
29. אנחנו מעדיפים לטעות בדרך מאשר לבקש הסברים. לכריסטופר קולומבוס זה הצליח.
30 כל הגברים מסוגלים לראות רק 16 צבעים, בדיוק כמו תוכנת " חלונות". אפרסק, למשל, הוא לא צבע, זה פרי. כנ"ל לגבי דלעת. אין לנו מושג מה ההבדל בין אדום, ארגמן ובורדו.
31. אם מגרד לנו, אנחנו מגרדים. לא משנה איפה זה.
32. אם אנחנו שואלים אותך מה קרה ואת אומרת "כלום", אנחנו נתנהג כאילו כלום לא קרה. אנחנו יודעים שאת משקרת, אבל אין לנו כח לזה.
33. אם את שואלת שאלה שאין לך מושג מה התשובה עליה, צפי לתשובה שלא תמצא חן בענייך.
34. "היא יותר יפה ממני?" אינה שאלה רטורית.
35. אל תשאלי אותנו "על מה אתה חושב", אלא אם כן את מוכנה לנהל שיחה על היחסים בין קלינגר ואבי נימני. אנחנו עלולים לחשוב על זה גם בעת נסיעה לילית בטוסקנה, עם בקבוק יין במושב האחורי.
36. יש לך מספיק בגדים.
37. יש לך יותר מדיי נעליים.
38. אם את גוררת אותנו לקניות, קחי בחשבון שנסתכל על המחירים.
39. לא מעניין אותנו אם המכנסיים יושבים לנו טוב על התחת. מראה זה מקדימה.
40. תודה שקראת. כן, אני יודע שאני אצטרך לישון הלילה על הספה. האם ידעת שלרוב הגברים ממש לא אכפת לישון שם לפעמים? זה כמו טיול לסיני.
יאפי שאפתן החליט, סוף סוף, לקחת לעצמו חופשה. הוא נרשם לשייט בים הקריבי ויצא לדרכו לכיף של חייו, עד... שהספינה טבעה.
היאפי מצא את עצמו נשטף אל חופו של אי. רק הוא לבדו ללא כל אדם נוסף בסביבה, ללא כל הספקה, רק בננות ועצי קוקוס.
כעבור כארבעה חודשים, כאשר שכב יום אחד על החוף, הוא ראה לפתע בחורה יפייפיה חותרת בסירה לקראתו, מתוך הים. לא מאמין למראה עיניו, הוא שאל אותה, "מהיכן צצת פתאום?"
"חתרתי לכאן מן הצד השני של האי, אשר אליו נשטפתי כאשר ספינת הטיולים שלי טבעה", היא השיבה.
"מדהים", הוא אמר, "היית בת מזל שסירת חתירה נשטפה יחד עמך מן הספינה הטובעת."
"הו, זה?", היא השיבה, "אני בניתי בעצמי את הסירה מחומרים אשר מצאתי על האי. את המשוטים גילפתי מענפי עץ הגומי, ארגתי את קרקעית הספינה מענפי דקל ואת השדרה והצדדים גילפתי מענפי אקליפטוס."
"אבל..אבל זה לא יתכן", גמגם היאפי, "לא היו לך כלי עבודה... איך הסתדרת?"
"הו, שום בעיה", השיבה בחורה, "בצד הדרומי של האי ישנה שכבה רגילה של סלע סחף חשוף, גיליתי כי אם אני מחממת את הסלע לרמה מסויימת של חום, הוא מתרכך וניתן לעצבו לכל צורה. כך ייצרתי לעצמי כלי עבודה והשתמשתי בהם כדי לייצר את הסירה."
היאפי היה המום.
"הבה ניגש למקום שלי", היא אמרה.
אחרי מספר דקות של חתירה היא עצרה את הסירה ליד רציף קטן. כאשר היאפי הסתכל על החוף, הוא כמעט נפל מתוך הסירה, מרוב תדהמה. הוא ראה מדרכת אבן המובילה אל בונגלו מעודן, צבוע בכחול לבן.
כאשר בחורה קשרה את הסירה, באמצעות חבל שזור במיומנות רבה, האיש רק עמד והסתכל לפניו, המום.
כאשר נכנסו השניים לתוך הבית, היא אמרה בדרך אגב, "זה לא הרבה, אבל אני קוראה לזה בית. שב בבקשה, אולי אתה רוצה לשתות משהו?"
"לא, לא תודה", הוא השיב, "אני לא יכול לסבול עוד מיץ קוקוס."
"זה לא מיץ קוקוס", השיבה בחורה בחיוך, "יש לי מזקקה, מה בנוגע לפינה-קולדה?"
תוך כדי הניסיון להסתיר את תדהמתו, האיש הסכים. הם ישבו להם על הספה שלה כדי ללגום ולשוחח.
אחרי שסיימו לספר את סיפוריהם הודיעה הבחורה, "אני הולכת להתלבש במשהו יותר נוח. אולי תרצה להתקלח ולהתגלח בינתיים? יש תער בחדר האמבטיה למעלה, בתוך הארונית."
בלי לשאול יותר שאלות, האיש עלה לחדר האמבטיה. שם, בארונית, הוא מצא מכשיר עשוי משתי ידיות עצם שביניהן מחובר תער חד העשוי מצדף מושחז.
"האישה הזו מדהימה", הוא הרהר, "מי יודע מה עוד יש לה..."
כאשר שב למטה, היא ברכה אותו כשהיא 'לבושה' בעלי גפן, המפוזרים בצורה מתוחכמת על פני מקומות אסטרטגיים בגופה, והדיפה ניחוח עדין של ריח פרח הגרדיניה. היא הציעה לו לשבת לצידה...
"אמור נא לי", היא התחילה בטון מציע ומפתה, תוך כדי שהיא מחליקה לעברו, "שנינו נמצאים כאן בודדים באי תקופה כל כך ארוכה, אני בטוחה שיש משהו שאתה ממש ממש רוצה, משהו שחלמת עליו, שהיית רוצה לעשות עכשיו, משהו שהתגעגעת אליו כל כך כל החודשים האלה, אתה יודע..."
עיניה הנוצצות הביטו ישר לתוך עיניו כשחיוך מזמין על שפתיה.
לא מאמין למשמע אוזניו הוא קרא, "וואו!!!", הוא בלע את רוקו בהתרגשות,
"את רוצה לומר לי שאני יכול לבדוק את האי-מיילים שלי מכאן?"
אישה נכנסת לחדר המיטות שלה ומעמידה סולם באמצע החדר.
שואל בעלה: "מדוע שמת את הסולם הזה באמצע החדר?"
עונה האישה: "לפחות שמשהו אחד יעמוד פה..."