סתם כל מיני שטויות שיש בראש

עת גמלה בי ההחלטה, ידעתי שאין דרך חזרה.
משם הדרך לצ'אט הייתה קצרה, ואחרי 2-3 שיחות נמצאה הדרך למסנג'ר הידוע לשמצה.
לא, זה לא הולך להיות רציני, אתה לא בחור כזה, חזר הקול הקטן ששנים כבל אותי והשאיר אותי הטיפוס המונוגמי שאני, אבל לא, לא באותו יום.
כי באותו יום חיפשתי נקמה, תאווה, רציתי להיות חלק מה"רעים" ופחות מה"טובים".
וככה הכרתי אותה, בת 32, גדולה ממני בקצת יותר מדי כמו שהיא אמרה, נשואה, בדיוק כמו מה שאני הייתי בדרך להיות.
ולא, לא הפריע לה.
ולא, לא הפריע לי.
ובשלב מסוים הטיזינג הפך להחלפת תמונות, אבל כולם יודעים שתמונות זה לחלשים, וככה הגיע ארומה.
קפוצ'ינו של ארומה מרגיע אותי, ככה אמרתי לה כשהיא שאלה למה אני מחייך.
הפתיחות שלה הפתיעה אותי, שונה לגמרי מהבחורה שחיכתה לי בבית. "הזדיינת פעם באוטו?"- נחנקתי, וסביר להניח שנהייתי אדום, ואם אני זוכר נכון אמרתי לה גם שזה מפתיע שבחורה בת 32 מדברת ככה, שוב החלק הקטן במח שם את הרצועה...
אולי זה הקוביית שוקולד של ארומה, או האוויר הקר של דצמבר 2005, אבל אני לא זוכר איך הגענו לאוטו.
כשאני נוהג, והיא לידי, הרגשתי הרגשה מוזרה בחזה, חוסר מעצורים כזה,
אז שמתי את הרגל על הברקס, וידאתי שאני בשליטה. אבל זה היה מאוחר מדי

כשהכפתורים של הג'ינס נפתחו, והזין נחשף לאוויר הקר של דצמבר,
היד החמה שלה עטפה אותו.
כשהיד החמה עטפה אותו, הזין נהיה קשה.
וכולנו יודעים מה השלב הבא, לא. לא הייתה שום ברירה.
הרגל על הברקס, אני בשליטה, אבל היא כבר לא..
היד שלה שטפה אותי בשצף קצף, הקפיצה כל זרעון ממקומו.
היא התחננה, וגנחה ואמרה לי לעצור כאן. ממש כאן. באמצע הרחוב

מזל שזה דצמבר, והאוויר קר, אחרת היו הרבה יותר מדי זקנות בהרבה פחות מדי מקום, ברחוב השקט של אמצע השכונה.
כופפתי אותה לר', ככה. באמצע הרחוב.
כופפתי אותה לר', היא נשענה עם הידיים, הידיים ששטפו אותי עד לפני רגע, על מכסה המנוע, של אוטו ישן מדי, ומאובק מדי.
ודחפתי
דחפתי כמו שהרבה זמן לא דחפתי את עצמי
עם כל הכוח, הרצון, המוטיבציה
דחפתי בשבילה, דחקתי את עצמי. בשבילי.
היא גנחה ומלמלה משהו לא ברור , כשקדחתי חור קטן בנשמה שלה, שהיא תזכור אותי.
"תדפוק אותי. תזיין אותי. תקרע אותי". מסוג הדברים שאף פעם לא שמעתי בתוך הבית החם והשקט, שמעתי עכשיו באמצע הרחוב הקר.
אז דפקתי. זיינתי.
הזין שלי נכנס ויצא, התחככך בשפתיים שלה וחוזר חלילה.
הזין שלי מילא אותה.
הידיים שלי תפסו את הישבן שלה, ופילחו אותו, בזמן שאני דופק את הכוס החם והרטוב שלה, באמצע רחוב קר.

אולי זה השוקולד של ארומה, או האוויר הקר של דצמבר, אבל אני לא זוכר איך מצאתי את עצמי עומד מעליה כשהיא רכונה על הברכיים באמצע הרחוב, עם יד שמאל שלה משפשפת אותי. פותחת פה ומוציאה לשון החוצה.
הבחורה שבבית בחיים לא נתנה לי לגמור ככה.
אבל ברחוב הכל מותר.

עת באתי לפורקני, הפנים שלה היו מכוסות בכל טוב.
היא חייכה וצחקה ובלעה, וביקשה שאני אחזיר אותה הבייתה

מתגעגע לאוויר הקר של דצמבר