סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

שם זמני

בהתהוות. עושה ענין .בונה בנין.
לפני 8 שנים. 6 באוגוסט 2016 בשעה 22:13

 

יותר סקרן,

יותר תמה,

יותר מתפעל,

יותר שואל (את עצמי ואתכן)

יותר מסתכל,

יותר ממתין,

ועוד הרבה מאד פעלים פעילים:

 

איך זה יכול להיות שאני מקבל בתיבת הדואר שלי,

רק את

הדובדבן על

הקצפת של 

מיטב נשלטות הכלוב?

 

אולי זה פשוט הקיץ?

לא מר נפש, זוכרת?

 

זרעי קיץ
מאיר אריאל
מילים: מאיר אריאל
לחן: מאיר אריאל ושלום חנוך
http://shironet.mako.co.il/jsp/images/icon_chords_page.gif


זרעי קיץ
נישאים ברוח
מעירים זכרונות
מעוררים ערגונות
זרעי קיץ באים בנחיריים
ורומזים איזה קיץ
הולך להיות -

בוקר אחד פתחתי חלון
ותיכף הריח לי דק מן הדק
קיץ מסוג שהיה כאן כבר פעם
אמרתי בא קיץ - קיץ חזק.

איך מוצא חן בעיניך להיות
פרח עושה לו כדור לבנבן?
רוח קלה בו תבוא לעת ערב
תפזר את ראשך הלאה הלאה אי אן.

היית רוצה להיות גל נשבר
אל חוף ההומה רוחצים רוחצות?
עושה אותי מלך משוח במלח
מוכתר בזרים של אצות.

תרצה תהיה סיגריה גנובה
בפי נערים בתשוקה ראשונה
או אז תימצץ תישאף אלי אפר
יאמרו זה הבהוב - הבהוב העונה!

זרעי קיץ
נישאים ברוח
מעירים זכרונות
מעוררים ערגונות
זרעי קיץ
באים בנחיריים
ורומזים איזה קיץ
הולך להיות -

אז מהו הקיץ שבא להיות
ממה שהריח לי דק מן הדק
גל אהבה שנוסע אלינו
נשבר על כמיהה למרחק.

זרעי קיץ
נישאים ברוח
מעירים זכרונות
מעוררים ערגונות
זרעי קיץ באים בנחיריים
ורומזים איזה קיץ
הולך להיות.
http://media.shironet.mako.co.il/media/performers/heb/0/605/discography/605_1248829355255_t94.jpg זרעי קיץ
(1993)
     

 

 

 

לפני 8 שנים. 1 באוגוסט 2016 בשעה 22:09

לי

כשאת באה בטוב.

כי אז 

גמני יכול ללכת על פי טבעי ו

לבוא בטוב,

בעצמי.

 

(אם הייתי שולט בסיגנון ועריכה, הייתי משנה את הפונט ומוסיף):

 

אולם,

כשאת,

באה אליי ברע.

אין גבול ל

כמה נורא אני

יכול להיות.

 

 

 

קרן שמש מאוחרת
שלום חנוך
מילים ולחן: שלום חנוך
http://shironet.mako.co.il/jsp/images/icon_chords_page.gif


בסוף היום התיישבתי לי על אבן
זה זמן שמבקש לשקוע ולחלום
וכל אותם דברים שאת אוהבת
היו כבר אהובים עלי בסוף היום

בסוף היום הסתכלתי בעינייך
גילית לי את מראה דמותה של ילדותך
שבילי עפר לבנים שלרגלייך
בנוף חלקת הארץ שהייתה ביתך

קרן שמש מאוחרת
בשיערך יפה שלי
את קרובה הערב
את כל כך מוכרת לי
קרן שמש מאוחרת
לא נזקקת למילים

בסוף היום אבדו לי עקבותייך
לא מוצא אותך מאז בשום מקום
זה לא מרגיש בסדר בלעדייך
וזה תמיד ברור יותר בסוף היום

קרן שמש מאוחרת...

 

     
לפני 8 שנים. 30 ביולי 2016 בשעה 19:22

נשלטות

שהן שולטות מעולה בתוכניתו לשעבר של רזי ברקאי:

"הכל דיבורים."

עליהן נכתב:

"דיבורים כמו חול ואין מה לאכול"

 

 

דיבורים כמו חול
מילים ולחן: פישי הגדול ומוקה




דיבורים כמו חול ואין מה לאכול
תגידי מה את מסוגלת
תגיד לי מה אתה יכול

אני סמל מיניני
את יודעת זה נכון
המאהב מספר אחד במזרח התיכון
אני שאקל תותח הקזנובה שלך
מתחרה שינסה אותי בטח יברח
אני אלוף בכל תרגיל
ת'לב שלך מפיל
פישי הגדול המלך של הסקסאפיל
גבוה חתיך ורזה כמו דחליל
אז יאללה מתוקה תנגני על החליל

פאקה פאקה לדבר אתם יודעים, לא
בוא נראה אותכם גברים, בוא
איפה הבנים, פה
בטח יושבים מהופנטים משותקים
מלחמות מכות
בפלייסטיישן משחקים
כשאנחנו בטירוף ואתה רואה ואן-דאם
במקום לבוא לפה
אתה הולך לישון מוקדם
זורם כמו נהר,
אבל בסך הכל ביישן
משחק אותה כזה גדול,
רק יש לך קטן.

תגידי מה את מדברת,
זה הרי לא נכון.
תשתוק, תשתוק,
יודעים שיש לך פצפון.
תראי לי איך זה הגיוני,
אני בגובה שני מטרים
יאללה לך הביתה,
אתה כולה דיבורים.

דיבורים כמו חול...

פיש אתה דגיג אבל לא דייג
פגישה שלישית 'תה עוד מחזיק לי את היד
רוצה נשיקה אז 'תה לוקח עוד מנטה
וואלק איזה פישי זה תגיע לפואנטה.

אני כזה בכלל בחור די רגיש
מה את אומרת על המצב המביש
שהגיע ממשלת סינגפור לאחרונה
הקיץ קצת מתיש קצת חם לאחרונה, לא?

עבור לטורבו כי אתה ברוורס
וכל מה שבנית
אתה כבר הורס
אם תמשיך לדסקס
ולנאום כמו קונגרס
דקה עם המסר
ואותי תפספס.

טורבו... קבלי O.K
תיתן לה במוקה
תיתן לה בפישי
נותן לה אותו בd.j
שרמנטי, רומנטי, נותן לה בשאנטי, פועל כמו שפן אוטומטי.

בחייאת את הסגנון הזה מניני כבר שמעתי.

דיבורים כמו חול...

מגלגל את המילים על הלשון
לא שלך
מבלה, לא איתך
האמת, מביכה
תסתכל על הרגלים
אני סופר חתיכה
אני כמו דוגמנית
וממך עושה בדיחה
סטייל שלך לא יהיה בחיים
מתוקה מבחוץ חריפה מבפנים
שיער גולש, חיוך מבקש
שכל אחד אוהב
עוד לא נברא הגבר שלי יסרב

יופי זה לא הכול בחיים, את מבינה
נראית טוב, אבל עם מוח בגודל אפונה
אף אחד לחיים לא הכין אותך ילדה
ואת לי אותו בקושי מעמידה
תגידי מי את בכלל
עם הפוזות שלך
את האף מרימה
חושבת את עצמה

אז תגיד לי מה הטעם בלשיר על בולשיט!
תזרמי אחותי,
דואט שלנו זה להיט!

דיבורים כמו חול...
     

 

 

לפני 8 שנים. 29 ביולי 2016 בשעה 0:18

היום אני מקווה,

יסכים איתי הוטרינר

לשלוח אותה לגן עדן של מתוקות

ואותי-

לבית הקברות 

בפרדס של י'

חברי הטוב.

 

 

 

לפני 8 שנים. 13 ביולי 2016 בשעה 22:05

אחרי 10 דקות ,

שהיא רק נכנסה, שתויה, מחפשת מוח

שאלתי למה

היא ענתה:" נמשיך הלאה."

שאלתי לאן. היא צחקה :חהחהחה.

אם יש משהו שמטריד אותיבצ'אט, זה כשכותבת לי חחח.בחיים לא שמעתי צחוק בסאונד של חחח. אמרתי לה שזה כמו שאומרים לילדים לנבוח  הב הב. אין כלב  שנובח כך. שלא לדבר -כלבה.

זה כל כך מדליק ומגרה אותה לייצר ציפיה, לתת לי לפרוק את המוח שלי החד, לערבב אותו עם ליבי הפתוח להשאיר את האופציה פתוחה,

כשהיא כל כך מחוקה, שגם אם איינשטיין היה יושב מולה, היא עדיין היתה ממשיכה לחפש מוח.(אולי כזה שמחוברים אליו גם זין וביצים)

היא עדיין מגורה ומתגרה, נותנת לי לשפוך את שעליי להוציא הלילה, אני כמעט בטיסת סולו מולה , בעצם אני יודע שאני מול עצמי.

עם שלום חנוך בווליום שלא יעיר את השכנים.

איפה אני מבין שאין לי מוח בכלל?

כשהיא לא רוצה להתקשר,ללוות אותי, כשאני מטייל עם הכלבה הגוססת שלי, אחרי כמעט שעה של צאט.

אבל היא מסופקת נורא.

מודלקת ומגורה.

אחד עם מוח, עאלק.

לפני 8 שנים. 13 ביולי 2016 בשעה 21:09

אפשר מההתחלה.

אבל משהו מיוחד מתרחש 1:25 מאותה התחלה.

-----

התופים.

 

אניח את זה כאן.

אני עייף ממך.

וגם ממך.

ותאמיני או לא-- גם ממך.

ובכל זאת :

יש לי מלא מה לא מר.

 

בלי לומר מילה
מילים ולחן: שלום חנוך


פוקח את עיניו באפלה
בלי לומר מילה
חש את חום גופה ומתקרב
מופתע להיווכח שהיא ערה
בלי לומר מילה
היא לא מאמינה שהוא עוזב

לוקח את בגדיו ומתלבש
בלי לומר מילה
מביט בה וניגש ומתיישב
מוחה את הדמעה שעל לחייה
בלי לומר מילה
היא לא מאמינה שהוא עוזב
בלי לומר מילה

משפיל עיניו, לוקח נשימה
בלי לומר מילה
קם ללכת בתנופת כאב
והנה הוא חוזר למלחמה
בלי לומר מילה
היא לא מאמינה שהוא עוזב
בלי לומר מילה

בלי לומר מילה
עוד רגע והדלת נטרקת
ונדמה לו ששמע אותה צועקת
והסוף קשה כמו ההתחלה
והוא נוסע ונוסע
בלי לומר מילה
     

וואו.

אני מותש. ועוד לא הגיע אוגוסט. 

יש לי למה לצפות.

אני רואה שאת בדרך.

ואולי-

אולי אלך שלא בדרכים הידועות.

לפני 8 שנים. 9 ביולי 2016 בשעה 13:30

 

מה זה מכירים?

היא פושטת את בגדיה ומצטלמת,

כל שני וחמישי.

היא פושטת את נשמתה,

בין לבין,

ראשון ורביעי

 

ניסיתי איתה, לא פעם,יותר מפעמיים,

היא הדפה אותי , על פער גילאים,

אולי בגלל עניינים אחרים.

 

היא אחת מהרהוטות כאן.

אחת מ ה חטובות ויפות כאן.

זה לא ממש משנה.

היא אינה רוצה. 

 

כתבתי לה היום:(בתגובה לפוסט צילום צואר או כפות רגליים:

לי יש 

 סבלנות רבה.
לי זה
ברור כאור שמש-
שאת ואני ניפגש .
(יכול להיותלהיות {סיכויים רבים} שרק לכוס תה או בירה על החוף:)

אבל באופן ברור .

חד ,חלק וצלול.
מכירה את זה?


שב"ש

 

"שיר כאב
מאיר אריאל
מילים ולחן: מאיר אריאל
אקורדים http://shironet.mako.co.il/jsp/images/icon_chords_page.gif
שיר כאב, עובר ושב
איזה מזל אני שר עכשיו
שיר כאב כל פעם חוזר
אז אני שר עכשיו - אולי זה עוזר.

תפסה לה צעיר ערבי משכיל
דווקא אחד שהיכרתי
אפילו ראיתי איך זה מתחיל
לילה אחד השתכרתי
הרגשתי איך שזה זוחל לי
מתחת לרגליים,
ואיך שזה אוכל אותי
עד קצות הציפורניים.

טוב אני לא יכול להקיף אישה
שלוש מאות שישים וחמש מעלות
תמיד נשאר לה סדק דרכו
היא יכולה פתאום להתגלות.
לעובר שב בא ולוקח
כל מה שהיא רוצה לתת
היא רק חוטפת לעצמה
עוד רגע אחד רוטט.

שיר כאב...

צעיר ערבי משכיל
עד קצות הציפורניים
צעיר ערבי שמסתכל
ישר בעיניים.
מורה באיזה כפר במשולש
משתתף בבימת חובבים מעורבת
של המועצה האזורית שלנו
המעורבבת.

היא ואני יוצאים כבר
די הרבה בעצם
איפה היא איפה הפוליטיקה
היא עוד בכלל מוצצת.
משוגעת על תיאטרון
היא רק לא אחת מאלה
אבל אם יש איזה חוג בסביבה
אז למה לא אפילו עם אלה -

שיר כאב...

היתה הולכת למפגש
פעם בשבוע
וחוזרת עם איזה דש
באופן די קבוע
עם איזו התנשמות
עם איזה סומק על הלחי
מבטה החי היה דוקר אותי
לבכי.

הזמינה אותי למסיבת השליש
הם הציגו תרגילי קשר
בתנועה למגע הוא עשה לה מיתר
היא ענתה לו קשת.
היה באמת תרגיל יפה
סחב מחיאות כפיים
צעיר ערבי שהכרתי
מסתכל בעיניים -

שיר כאב...

אחרי המסיבה הוא הזמין אותי
ואותה אליו למרפסת
שתינו קפה שתינו קוניאק
אימו מדי פעם נכנסת
הוא דיבר על תיאטרון
כאפשרות של גשר
"אפשר להגיע להבנה!"
היא ניגשת אליו נרגשת.

הסתכלתי לפה הסתכלתי לשם
לכל הכיוונים הסתחלתי
ולאן שלא זחלתי
בשתי עיניו נתקלתי.
לא יודע מה הוא רצה בעצם
להביע
אני רק המשכתי את עצמי
בקוניאק להטביע.

שיר כאב...

אי שם במרחב
נבחו כלבים לירח
זזים אמרתי מאוחר
חכה אמר מה אתה בורח
אולי תישארו ללון אצלי
הציע במפגיע
אתה הרי כל כך שתוי
אמרתי לו נגיע
לאן תגיעו הוא אמר
מביט בי בעיניים
החזרתי לו מבט
זרקתי ירושלים
לקח לו קצת זמן להביא חיוך
אבל הוא לא הזיז עין
אחר כך הוא דיבר אלי
ישר אל תוך היין
בסוף כל משפט שאתם אומרים בעברית
יושב ערבי עם נרגילה
אפילו אם זה מתחיל בסיביר
או בהוליווד עם הבה נגילה
אמרתי לו ביידיש היא שופטת בינינו
בתוך בועת שתיקתה שוב נתקלות
עינינו.

שיר כאב...

{מוקדש לך}

לפני 8 שנים. 7 ביולי 2016 בשעה 0:12

הכביש? חלק.

רק אשים את זה כאן, גיברת.

 

 

 

 

 

תאונה
שלום חנוך
מילים ולחן: שלום חנוך

אמרתי לך: תזהרי
סכנה, זה יגמר לא טוב
את נוהגת מהר מדי
את לא מספיקה לחשוב

אמרתי לך: תעצרי
יש מוצא, אל תהרסי הכל
גם אני מאשים את עצמי
אף אחד לא אוהב לסבול

הכביש חלק, הראות אפס
שניים אוחזים בהגה
מושכת לכיוון ההרים והיער
מושך לכיוון המישור והים
זה בתוך המשפחה
ביני ובינה
היתה תאונה

אמרתי לך: הישארי
יקרה אסון, עצרי בצד הכביש
כשאת נלחמת להיות עצמך
אז למה את נלחמת בי?

הכביש חלק, הראות אפס
שניים אוחזים בהגה
מושכת לכיוון ההרים והיער
מושך לכיוון המישור והים
זה בתוך המשפחה
ביני ובינה
היתה תאונה

אמרתי לך: כן, כן, כן
את נוהגת מהר מדי
את לא מספיקה לחשוב

אמרתי לך

     

 

כמו שאמרתי: רק מניח את זה כאן!!!

לפני 8 שנים. 6 ביולי 2016 בשעה 1:02

האמת , שלא הייתי בטוח האם זה הכרעה או החראה,

בכל מיקרה

שירונט טוען שזאת הכרעה.!!!

ומזל דגים קשה לו לקבל הכרעות, החלטות, לבחור , לוותר.

אז רק נשים את זה כאן.

(בשין שמאלית, נשים{בשין ימנית})

קוו ואדיס דומיני.

 

האם הגיע לעזוב אתכם בכלוב לאנחותיכן ?

האם לקנות מכונית חדשה?

אוטומטית או ידנית?

האם לעזוב את ש.?

האם ליסוע לנפאל?

 

אפשר להשתגע.

או לחכות לה, שתגיע, בנינוחות,

ההחלטה.

מיד אחרי ש:

"עכשיו... כבר יותר קל... הלחץ על העין השטופה
השלופה הקלופה
הצלופה הדלופה הפרופה הטרופה השרופה
הצרופה הגלופה".

גאון. (ולא יהורם)

 

טרמינל לומינלט
מאיר אריאל
מילים ולחן: מאיר אריאל
http://shironet.mako.co.il/jsp/images/icon_chords_page.gif


עת השתחררתי הרופאים המליצו לי
ביקור חודשי בנמל התעופה
זה באמת עושה לי טוב לראות מטוס גדול
ממריא דרך דמעה שקופה
אחר כך כבר יותר קל הלחץ על העין השטופה

לוקח לי אחר הצהריים חיובי נוסע לנמל
לעצמי אני אומר בדרך שגם מזה עוד נצטרך להיגמל
עצמי עונה לי בהגיענו אז נתחיל כל יום להתעמל

טרמינל ז'ה טם איי לאב יו
טרמינל בלה מיה

הדלתות מנחשות אותי ונפתחות לי מעצמן
אני נכנס לאט עם הרבה טקס בישבן
וכל האינטרקונטיננטליה מדגדגת לי כאן וכאן וכאן

לוקח את עצמי לשירותים להרגע
גונב איזו הצצונת בראי רואה שם משוגע
חתיכות כמו טרמינל רבות יש מסוגה
עומדת שם קשתית שני רימונים עגיל גדול שיער קצר
כמו איזה מטען חשוד ליד דוכן סוויסאייר
קצין הביטחון תוקע בה מבט חודר

ז'ה טם איי לאב יו
טרמינל בלה מיה

רץ ללוח הטיסות למצוא לי המראה
יש טיסה לציריך דרך רומא עוד שעה
רמקולים מנומסים נותנים לי התראה
כאן בצד פתאום אני מרגיש כמו הפרעה
הולכת ונילחצת לי החוצה הכרעה -
איי לאב יו טרמינל בלה מיה!

רץ בחזרה סוויסאירה להספיק את טרמינל
חתיכות כמוה אתה מדפדף בכל ז'ורנל
אך היא כבר לא שם וקצין הביטחון כנ"ל

רמקולים מנומסים עם טון יותר תקיף
אני צריך כבר לעלות למעלה להשקיף
כאן בצד זה כל הזמן הולך ומחריף

כמעט בלי נשימה אני נתקל במעקה
אור שקיעה גדול בסנוורים אותי מכה
בואינג של סוויסאייר מחליק עוצר מחכה

בואינג אדמדם מתחיל לרוץ ומתרומם
לאט לאט ממריא אל תוך האודם העומם
דרך הדמעה של הליצן המשתומם

טרמינל ז'ה טם איי לאב יו
טרמינל בלה מיה

כאן בצד כבר משתחררת לי ההתכווצות
פתאום את שמי הערב מדליקה התפוצצות
בשדה למטה מתחילה התרוצצות
כאן בצד כבר משתחררת לי ההתכווצות

עת השתחררתי הרופאים המליצו לי
ביקור חודשי בנמל התעופה
זה באמת עושה לי טוב לראות מטוס גדול
ממריא דרך דמעה שקופה
עכשיו... כבר יותר קל... הלחץ על העין השטופה
השלופה הקלופה
הצלופה הדלופה הפרופה הטרופה השרופה
הצרופה הגלופה
הנה כי כן
עצמי אומר לי היתה לנו תרופה
http://media.shironet.mako.co.il/media/performers/heb/0/605/discography/605_1248780142295_t94.jpg שירי חג ומועד ונופל
(1978)
     

 

 

 

לפני 9 שנים. 8 בינואר 2016 בשעה 1:06

לשים את השיר בהתחלה, כדי שיהיה ליווי (מוזיקאלי) להגיגיי.

במיוחד כשאיןלי הלילה משהו ממש לוחץ ודחוף לרשום.

(המשך בסוף:)

 

 

מבול
רונה קינן
מילים: אלונה קמחי, יהלי סובול, רונה קינן ומאיה בקר (4 כותבים!!??)
לחן: רונה קינן




אם נשרוד את המבול הפעם,
כל חיוך יהיה שונה, נגוע.
אם אחזור על זה עוד ועוד ועוד
תשארי עשרים שנה או עד סוף היום.
למדנו לחכות ולוותר ואיך להיזהר, מכל מילה

והכל יקפא פתאום
אם יהיה לנו רגע לעצור בפינת רחוב
לחבק ולעזוב
כאילו שאפשר בכלל לדעת להרפות
לאהוב פחות.

בחיוך פרוע עוד אבוא לגבות חובות
לשבור חומות ולהעיר אותך
למרות שאין דבר שלם יותר מהכאב שמתנגן
בשיר אחר

והכל יקפא...

 

אז בוא תבוא לה הסופה

שתהיה קצרה או ארוכה

(אני מהמר שקצרצרה,למרות שהרוחות חזקות  ומנשבות).

 

אחת, לא חשוב מאיזו עדה, לא חשוב בת כמה,שיתפה אותי ששתיית שתן זה לא הקיק

שלה.

איך תסביר לגברת את פקטור 70%(אולי 90?)

 70%, (אולי 90) מהכתיבה בכלוב היא פנטזיות, איחולים וייחולים.

לא כלמה שמופיע בכלוב אכן קרה.

לא כלמה שכתוב בכלוב יקרה.

70% (אולי 90) - יישארו בגדר של פנטזיה.

 

בינתיים,

משק המים אצלי הולך ומשתפר:

המיכל האוגר את הנוזל הצהוב הולך וגואה .

הניאגרה ממעיטה בעבודתה.

השתילים במירפסת מחכים להשקייה.

 

וכשתבואי-- תקבלי מנה זכה ,זהובה וטרייה.

לא חייבת לבלוע.

זאת רק אפשרות של בחירה.