שם זמני

לשים את השיר בהתחלה, כדי שיהיה ליווי (מוזיקאלי) להגיגיי.

במיוחד כשאיןלי הלילה משהו ממש לוחץ ודחוף לרשום.

(המשך בסוף:)

מבול
רונה קינן
מילים: אלונה קמחי, יהלי סובול, רונה קינן ומאיה בקר (4 כותבים!!??)
לחן: רונה קינן




אם נשרוד את המבול הפעם,
כל חיוך יהיה שונה, נגוע.
אם אחזור על זה עוד ועוד ועוד
תשארי עשרים שנה או עד סוף היום.
למדנו לחכות ולוותר ואיך להיזהר, מכל מילה

והכל יקפא פתאום
אם יהיה לנו רגע לעצור בפינת רחוב
לחבק ולעזוב
כאילו שאפשר בכלל לדעת להרפות
לאהוב פחות.

בחיוך פרוע עוד אבוא לגבות חובות
לשבור חומות ולהעיר אותך
למרות שאין דבר שלם יותר מהכאב שמתנגן
בשיר אחר

והכל יקפא...

אז בוא תבוא לה הסופה

שתהיה קצרה או ארוכה

(אני מהמר שקצרצרה,למרות שהרוחות חזקות  ומנשבות).

אחת, לא חשוב מאיזו עדה, לא חשוב בת כמה,שיתפה אותי ששתיית שתן זה לא הקיק

שלה.

איך תסביר לגברת את פקטור 70%(אולי 90?)

 70%, (אולי 90) מהכתיבה בכלוב היא פנטזיות, איחולים וייחולים.

לא כלמה שמופיע בכלוב אכן קרה.

לא כלמה שכתוב בכלוב יקרה.

70% (אולי 90) - יישארו בגדר של פנטזיה.

בינתיים,

משק המים אצלי הולך ומשתפר:

המיכל האוגר את הנוזל הצהוב הולך וגואה .

הניאגרה ממעיטה בעבודתה.

השתילים במירפסת מחכים להשקייה.

וכשתבואי-- תקבלי מנה זכה ,זהובה וטרייה.

לא חייבת לבלוע.

זאת רק אפשרות של בחירה.