שושן ויש בו קוץ

מתוק הוא הריח החדש
נח בקלילות בין יצועיי, ומדי פעם
עולה באפי ואני מיד מחבקת את עצמי
כי ריח לא יכול לחבק.


מדוע זה,
אינני שבעה אף פעם,
ובתום לילה, הגבר היוצא מחדרי,
נאבק בעיניים נעצמות מאליהן יום שלם?


הייתי רוצה במקום, שיישן, להביט בעיניו ובשפתיו הנמות,
לסובב אליו את גבי ללא הצורך הבלתי פוסק הזה להרגיש את זקפתו כנגד אחוריי,
לקחת יד אחת שלו ולהניחה על שד
ולשקוע בשינה של לפחות שמונה שעות רצופות.