יש לי שאלה טיפה מוזרה.
מה אני אמורה לעשות אם הגבר שלי מעדיף להסתיר ממני דברים מסוימים כדי שלא להגיע לעימות איתי, רק בגלל שהוא מפחד מהתגובות שלי כשאני מתעצבנת? האם אני אמורה לקרוא את זה כדפוס התנהגות שיימשך? האם אני אמורה לפחד שהוא יתחיל להסתיר דברים חשובים יותר ויותר?
ומה קורה אם אנחנו יוצאים לפאב וידידה שלו מושכת אותו החוצה לספר לו על איזה בעיה עם ההורים שלה ואני צריכה למצוא אותם מסתודדים באיזו פינה? כבר כתבתי את זה כאן, וכבר עשיתי לו סרט והכל אבל אני ממש מתוסכלת מהמחשבה שהוא מסוגל לעשות דבר כזה בלי בכלל לחשוב שיש בכך משהו רע.
אמא שלי אומרת שזה קו אדום, ושברגע כזה היא היתה לוקחת את הרגליים והולכת, בלי להגיד מילה. פשוט רואה אותו, אומרת "הבנתי", והולכת..
מצד שני קיימת עובדה אחרת, הוא בחור ערכי, יעשה הכל למען המשפחה שלו, לא עושה רושם של בחור שאי פעם יבגוד. ואני מכירה בוגדים. אבל מצד שלישי, כל הגברים בוגדים והוא גבר אחרי הכל.
סעמק. המחשבות האלה. מערכת יחסים... שכחתי איזה כאב ראש זה, כבר ארבע שנים שלא הייתי באחת.
לפני 14 שנים. 13 באוגוסט 2010 בשעה 15:36
