ראש בקיר
מתגעגעת,
רק קצת...
חזרתי
?
מי שאיבד אותי בכוונה, שלא ימצא אותי בטעות
ומי שהלך, כנראה שהוא לא היה שם באמת
ואם הוא באמת היה שם, כנראה החלק שלו בסיפור שלי נגמר.
אלו שרואים אותי כאופציה, זה הזמן לראות אותם כמזכרת
ומי שלא מקבל אותי בשעות הרעות שלי, לא מגיע לו אותי במיטבי.
אומרים שמי שאוהב חוזר, האמת היא שמי שאוהב לא הולך בכלל...
בלאקי בדרך להפוך לז״ל
סיבת המוות: טביעה
מאמצי החייאה אחרונים נעשים ברגעים אלו
מתפללת לשלומו...
התגעגעתי אז באתי - חסר לכם אידיוט?
חכמים שכמותכם, כבר מזמן לא יצא לי לראות.
הפחדן שהיה כאן קודם - טוב שהוא הלך!
התגעגעתי אז באתי אני שמח כל כך.
התגעגעתי אז באתי - מגוחך לא השתניתי!
אנשים יפים כמוכם, אף פעם לא ראיתי.
חבל שאני לא בא לעתים יותר קרובות.
התגעגעתי אז באתי לכמה שעות טובות.
לפעמים לא מבינה
גברים...
אתם שכפול? אותו פס יצור כולכם?
מתי יגיע זה שישבור את השבלונה?
מה כבר ביקשתי? קצת עומק...???
אתם מתישים אותי
זה כמו לדבר על המוות שלך עצמך,
תחושת אי נוחות שכזאת
שמתעוררת כשמדברים על משהו שלא אמורים ממש לדבר עליו...
כמו העובדה שכל יום בין 18:00 לערך ועד 8:00 למחרת יש לך חיים אחרים.
הידיעה הזאת מוזרה לי.
עדיין.
אחרי שנה וחצי.
חיים כפולים.
אישה.
ילדים. אתה אבא. אתה מאה אחוז אבא. למה גם כשאני אומרת את זה בקול רם, זה עדיין לא מדגדג?!
מה שכן, זה מזכיר לי איפה אני יכולתי להיות היום ואולי טוב שכך...
לפעמים אני חושבת שאם נדבר עליה זה יגרום לנו להפסיק
כי זה שם את הדמות שלה מול העיניים,
למרות ששנינו יודעים שזה לא עוזר
אפילו התמונות בפייסבוק שלה לא עושות את העבודה.
חברה מספרת על רומן של 40 שנה. חברה אחרת על 10 שנים.
האם זה הגורל שלי? נקבע מלמעלה בדיוק כמו המוות.
נעים לי מידי מכדי להפסיק...?
I think it might be a good time for a new adventure...
יש משהו נעים
בלאונן לפני השינה
ואחר כך
להתכרבל בפוך
בלי מקלחת
אפילו בלי לנגב
להרדם עם רטיבות בין הרגליים
It's gonna be a loooong winter
9 בנובמבר...
אני אמביוולנטית לגבי היום הזה.