ראש בקיר

את יושבת מתחת לאף שלי כבר כמה זמן, אבל מאז שבאמת גילינו זו את זו, זה מרגיש לנו כמו שתי חתיכות פאזל שהתחברו. קשה להסביר על רגל אחת... אני רואה בך דמות מוקצנת שלי, ועם זאת, כל מה שהייתי רוצה להיות. חיה את חייך בלי להתחשבן לאף אחד. חזקה מהבפנים, אבל גם כל כך פגיעה. מרגשת. ספונטנית. חדה. סקסית מבפנים. סקסית מבחוץ. משלימה אותי. דוחפת אותי לקצה, אבל יודעת לשים אותי במקום. קשה שלא להבחין כמה אני מעריצה אותך. אולי הלילה, כשנחזור ונתפנק על הספה שלך כמו תמיד, יחד עם העקבים שתמיד נזרקים הצידה כשנכנסים לזולה שלך, יעופו הצידה גם עוד דברים. בגדים. מחסומים...          

תוהה לעצמי

האם לשקר יש רגליים...?

ואם כן, כמה רחוק הוא באמת יכול לברוח?!

לאור הביקוש ולצורך מניעת ספקולציות... מה באמת קרה בשירותים.

אז...

קמה מהכסא,

כוס יין לבן ביד.

הולכת לשירותים,

לא מסתכלת לאחור.

היה לי ברור שהוא יבוא...

נכנסת לאחד התאים וסוגרת את הדלת.

שופכת את היין לאסלה,

ומשתינה לתוך הכוס.

אחרי שסיימתי שומעת קול מבחוץ

״היי״

נזכרתי שהוא בכלל לא יודע את שמי.

פתחתי את הדלת ונתתי לו להכנס

״תתפשט״ אמרתי.

הוריד את החולצה והסתכל עלי.

״הכל...״ אמרתי בקול רגוע ובטוח.

כשסיים הסתכל עלי במבט שואל 

מבולבל

מרוגש

ראיתי שהזין שלו מתחיל להתקשות, 

״על הרצפה״ אמרתי. ״על ארבע״.

ירד על ארבע.

הזין כבר עומד.

״לפי החישוב שלי יש לנו בדיוק 12 דקות עד שחברה שלך תשים לב,

דקה לשתות את הכוס הזאת עד תום ועוד 11 דקות לגרום לי לגמור״

הסתכל עלי בחיוך מבוייש.

התיישבתי על האסלה והגשתי לו את הכוס. ״הזמן שלך מתחיל עכשיו״.

הוא הסתכל עלי, הסתכל על הכוס ושוב עלי.

״קדימה קדימה, אין לנו את כל היום...״

שתה את הכוס בלגימה אחת.

״כל הכבוד״ אמרתי ״עכשיו הפרס שלך״

הרמתי את השמלה ונתתי לו ללקק.

אכן הוא קיבל פרס,

וגם אני יצאתי דיי מרוצה.... עשה עבודה טובה.

חתונה של חברה

אי שם באזור השרון

הגעתי עם מצב רוח חרמני במיוחד

בחור חמוד, עדין, עושה לי עיניים

מחייכת אליו

רוקדת ברחבה בטירוף

והוא מסובב את הכסא שלי עם הפנים לכיוון הרחבה ומתיישב בו, 

חברה שלו (כנראה) קלטה, באה והתיישבה לידו

שמה יד על הכתף שלו. להראות בעלות.

ניצלתי רגע שבו הלכה לשירותים

שאל אותי: ״מתי נולדת?״

עניתי ״תנחש״

ענה ״אוגוסט״

צדק. רואים עלי שאני מזל אריה. עם כל המשתמע מכך.

שאלתי ״מי זאת?״

ענה ״חברה שלי״

שאלתי ״אתה דו?״

ענה ״לפעמים חושבים שאני הומו״

משהו בטון שידר חולשה...

חצי דקה של שתיקה. שאל ״למה חייכת אלי?״

עניתי ״אני צרות״ והצבעתי על הטבעת.

חייך 

חייכתי

קמתי והתחלתי ללכת לכיוון השירותים

והוא אחרי

על מה שהיה בשירותים אני לא אפרט...

האמת שלא היה הרבה זמן למשחקים

אבל,

ללקק כמו כלב ממושמע הוא ידע.

לקבל הוראות הוא ידע.

לספוג השפלה - גם.

ואן גוך זורם בגוף

מיצים זורמים מהכוס שלי

כן ירבו לילות כאלו :) 

אחרי שהוא הולך

הכאב עדיין נשאר

צורב בבשרי

ואני לא יכולה להמנע מלחשוב

איזו מזכרת נעימה...

מי ידע שסבל יכול להיות כל כך מהנה :)

ובקצב מסחרר...