ראש בקיר

״אולי קצת שכחתי גבולות הגיון...״

״בלי שהרגשנו, השתנה הלב

בלי שניחשנו האהבה הפכה כאב

אין לעולם דבר פשוט

אי שם בדרך מחכה טעות

אי שם קיימת אפשרות

שלא הכל אבוד

ולו יכולתי להביא לך פתרונות...״

***שלום חנוך***

יש משהו סקסי בקונג פו.

ביקשתי ממנו שידגים עלי תרגיל לבחירתו.

בחר בחניקה...

הייתי בעננים.

אם הוא רק היה מודע למה שזה עשה לי

מה יש בה,

בטבילה באמבט חמים,

שעושה אותה חוויה כה עוצמתית עבורי...?

המים המערסלים אותי,

המחזירים אולי זכרונות ינקות.

המדמים תחושת אין סוף, כאילו אין קרקע מתחתי.

לטוב ולרע.

המעוררים מחשבות בכלל,

ומחשבות אירוטיות בפרט.

ההופכים מחשבות אובדניות לכל כך ישימות.

ועם זאת, יותר מהכל, מרגיעים, עוטפים,

נותנים ביטחון.

חוויה אמביוולנטית.

המפץ הגדול...

סוף סוף

האמת יצאה לאור.

מה ששנינו ידענו,

ואולי לא רצינו לנסח במילים.

״את אוהבת להיות כלי משחק שלי,

את אוהבת שאני אומר לך מה לעשות

ואיך לעשות.

נהנת שאני משתמש בך...

את אוהבת להיות קטנה,

חלשה,

לתת לי להחליט בשבילך.

אתה רוצה שאני אשלוט בך״

המילה שליטה עלתה מלא פעמים בשיחה הזאת

ותוך כדי...

נשכת, צבטת לי את הפטמות שוב ושוב,

הכאבת ואז נישקת וליטפת,

נהנה מהתגובות של גופי,

נהנה מהקולות,

מהרטיבות,

נהנה מזה שאני נהנת...

מחנך אותי,

לאט ובסבלנות מעצב אותי

להיות כמו שאתה רוצה שאהיה.

ארבעה חודשים 

סוף סוף מתגבשים למילים ומשפטים,

שמובילים לשעה אחת אמיתית,

מלאה בחולשה וכוח.

כמה שאנסה לברוח מזה,

אני כולי שלך...

קמתי עם מצב רוח לצרות

עדיין לא החלטתי אם אני אוהבת את הימים האלה,

שבהם אני מרגישה את החולשה שלי במלוא עוצמתה...

לרוב הזמן איכות שלנו מתוכנן בקפידה.

אני יודעת בדיוק כמה זמן נבלה ביחד הפעם,

כמה מהר תביא אותי לשיא הראשון,

כמה זמן יקח לשיא השני

והאם יהיה שיא שלישי ששווה לחכות לו.

יש ימים שאני ממש מתוסכלת,

כי הפעם הבאה נראית כמו נצח

ואני רוצה אותך כל כך.

ויש ימים, כמו היום, שזה מגיע בהפתעה

פתאום הוא מודיע שהוא הולך

השאיר אותי לבד לחצי שעה...

מיד שלפתי אותך.

ידעתי שיקח לי בדיוק 10 דקות לשיא ראשון

ובדיוק עוד 20 דקות לשיא שני.

ככה אני,

שנים של אימונים, תמיד מחשבת את הזמן

מנסה לשבור שיאים.

הרטיבות בתחתונים כבר קיימת

ותוך שניה הן כבר על הרצפה.

שוכבת על הגב,

מפסקת רגליים,

מרגישה את הקצה הרוטט שלך נוגע בדגדגן שלי

ומבינה...

שטעיתי בחישוב.

8 דקות לשיא ראשון.

אתה טוב אתה :)

עוד שעה יעברו 10 ימים בדיוק מהפעם האחרונה שראיתי אותך.

הכי הרבה זמן שלא התראנו מאז שהכרנו.

אוףףף... בבקשה תאמין לי שחסרונך הורגש בכל שנייה מהזמן הזה.

וכן, ספרתי את הדקות עד שתכתוב לי שוב...

אין תחליף לשיחות ארוכות,

מלאות משמעות ותובנות.

אין תחליף לקול שלך. 

מצווה, אך מתחנן אלי.

אין תחליף למגע שלך. 

קשוח, יודע מה אתה רוצה, אך מלטף בו זמנית.

אין תחליף לאובדן החושים שגרמת לי לחוש,

לחולשה, למבוכה, להשפלה, לחשיפה שלי במערומי.

בבקשה תבין למה אני חייבת לשחרר אותך.

למרות ששנינו יודעים שעוד אחזור,

כמו כלבה

על ארבע.

זה הרי חזק ממני...