לפני 12 שנים. 20 באוקטובר 2012 בשעה 16:38
עוד שעה יעברו 10 ימים בדיוק מהפעם האחרונה שראיתי אותך.
הכי הרבה זמן שלא התראנו מאז שהכרנו.
אוףףף... בבקשה תאמין לי שחסרונך הורגש בכל שנייה מהזמן הזה.
וכן, ספרתי את הדקות עד שתכתוב לי שוב...
אין תחליף לשיחות ארוכות,
מלאות משמעות ותובנות.
אין תחליף לקול שלך.
מצווה, אך מתחנן אלי.
אין תחליף למגע שלך.
קשוח, יודע מה אתה רוצה, אך מלטף בו זמנית.
אין תחליף לאובדן החושים שגרמת לי לחוש,
לחולשה, למבוכה, להשפלה, לחשיפה שלי במערומי.
בבקשה תבין למה אני חייבת לשחרר אותך.
למרות ששנינו יודעים שעוד אחזור,
כמו כלבה
על ארבע.
זה הרי חזק ממני...
