מזור לנפש

אני זוכר שהמטפלת הזוגית הסבירה לנו מה זאת אהבה, סך הכל הורמון שמופרש בראש, שדואג לשמור אותנו ביחד.
קצת אובררייטד כל הסיפור הזה, במיוחד שמדובר בהורמון, איפה כל השירים, הסרטים, המילים הרבות שנכתבים על ההרגשה הזאת.

אהבתי אותך, ואת אהבת אותי, וגם אותו. ניסיתי לחשוב מה היה חסר בי שמצאת בו, למה זה היה צריך להמשך כל כך הרבה זמן, ולמה היה שווה לך לסכן אותנו בשביל זה, הריגוש? הסקס?, אולי אפילו מעבר. באותו יום שגיליתי ידעתי שמה שהיה בינינו כבר מת, אבל סירבתי להודות בזה, כרופא שמתעקש לנסות להחיות את הגופה שלפניו, כך אני ניסיתי להחיות את האהבה שלנו, את הזוגיות שלנו, שמעולם לא היתה בריאה.

האם באמת הזה יכול לעבוד

האם הדבר הזה שנקרא אהבה הוא לא עוד דרך של האבולציה לדאוג להמשך קיום המין האנושי

כשמצאתי אותך הייתי בטוח שאת האחת, היום אני יודע שלא.

האם יש בכלל מישהי בעולם הזה שהיא האחת, בעולם הזה שגירושים נכנסו לשגרה, שפרידות נהיו נחלת הכלל, מה העתיד שלנו בכל זה?

אני שומע כל הזמן על זוגות שמתגרשים, על זוגות שנפרדים, על המון אנשים שמחפשים את החצי שלהם, ואני בתוכם, ותוהה אם המודל הזה בכלל נכון, אם רק אנחנו רק צריכים לחלוק ולהתרבות ולוותר מראש על כל נסיון לבנות את הדבר הזה שנקרא זוגיות

אהבה צריכה להיות שירות חינמי, בלי תמורה. וזוגיות....ימים עוד יגידו אם זה בכלל אפשרי.

עכשיו כשאני חושב על זה, לא זוכר מתי ידענו אינטימיות בשנים האחרונות. את לא ידעת לספק אותה, אז  את האינטימיות שלי מצאתי בחוץ, בלי סקס, רק אינטימיות, אני נזכר בראשונה שלי, שהיתה שם אבל לא באמת היתה שם, נבלעת בתוך ההמון, סאבית בלי להיות סאבית, פילגש בלי סקס, ילדה בגוף של אישה, ואישה בגוף של ילדה. היה לנו משהו אחר, אז עוד הייתי נקי, זה היה לפני שנשאבתי לחדרון הקטן שגרתי בו בשנים האחרונות. והיא היתה נקיה מגינונים, אמיתית עד כאב, והיה שם כאב, היום אני מבין שהיא אהבה אותי, היתה תקופה שהיינו רבים המון, מתכסחים ושולפים ציפורניים, אפילו היתה איזה פעם שלא דיברנו איזה חודש בערך, אבל היא תמיד דאגה שנשלים, אני שמח שהשלמנו בסופו של דבר.
שנאתי את הטעם שלה במוסיקה, אבל הערצתי אותה על האמת שלה.

זה בשבילה :

כבר לא נחיה באושר.

הכל כבר נשבר ונהרס, ואין דרך חזרה, מה שבנינו התמוטט, ככה זה שלא משקיעים, שאין אמון, שתוקעים סכינים, שמנצלים, שמסתירים.

ואת תמשיכי את חייך ממורמרת על כל העולם, ורחוקה ממני ואני אנשום לרווחה, אחזור למקורות, אתחיל מחדש עתיד טוב יותר, נקי יותר, מחושב יותר.

כבר לא נחיה באושר, וטוב שכך