אני מביט בה בדיוק באותו מבט שזכרה,
היא חשה כיצד רגליה בוגדות בה ואינן מצליחות להחזיק את עצמה.
ללא מילה,,, נושא אותה,,, כנושא נוצה,,, ומניח אותה בזהירות על מצע רך.
היא ניסתה לטעום אותי, היא רצתה להריח אותי, היא ביקשה לבדוק
אך אני לא מניח לה,,,
הו, לא,,, לי יש תכניות משלי,
ואני לא שש לוותר עליהםכל כך מהר,,, מרים את ידיה מעל לראשה ומתחיל במסע מחקרי מרתק,
התחלתי מאחורי ערפה, עד חלקת צווארה הרך,,, כן, בשקע הזה שבין הכתפיים
בהרחות וליקוקים זעירים, עד לפיטמתה, שכבר הזדקרה לעומתי
אני עוטף אותה בעדינות בלשוני, סובב סביבה וטועם אותה כתינוק בן יומו הלומד להכיר את אימו.
והיא, שכל גופה זועק כבר, ניסתה להתרומם, להשיב לי כגמולי על העונג לו זוכה.
כשראיתי שאין ברירה איתה, לקחתי את הצעיף שלה וקושר את ידיה לדפנות המיטה.
היא לא יכלה לזוז, אך גופה נע במעגלי ריקוד קדמוני שאת צעדיו למדה לאיטה.
אני ממשיך במסעי לעבר חלקת בטנה וטבורה. יודע לאן היא מבקשת להוביל אותי.
זמני היה בידיי. מסרב להגיע לשם,,,
כשהבינה שכאן יש מלחמה, שאין צורך להראות כזו התלהבות לקרב,
הכריחה את עצמה לא לנשום בפראות כזו. שלא אתלהב מעצמי.
בקרב כמו בקרב. אין מגלים את הקלפים,,, כניעה מהירה, לא תהיה כאן.
אני לומד אותה,,, מאוד קשוב לגופה.
מגלה חלקות אלוהים קטנות שאיש מלבדי לא ידע לגלות,
והיא ? היא אפילו לא שיערה שקיימים בה.
מנגן על גופה כוירטואוז לפני המון,
ממש כחלילן מהמלין. וכשבא אליה, יודע שניצחתי.
הקרב היה אבוד לה מראש.
היא קיבלה אותי בהתפתלויות נואשות . ואני נוגח בה ונסוג, מתקדם וחוזר בי,
עד שלא היתה לה ברירה.
היא התמתחה לפנים, גופה כולו התקמר
גופה נמתח כמיתר שפקע והיא התמוטטה לאחור תוך אנחות כניעה מוחלטת.
כבר ידעתי. היה לי ברור. שהיא שבויה בידיי ללא תנאי,
מאותו יום ואילך.
